יש תעניות שנועדו להתעלות רוחנית או ציון אבל, ויש שמדגימות אסון שעלול לבוא. תענית אסתר תמיד היתה מחווה כמעט תיאטרונית, יצירת מתח לפני סוף טוב וידוע מראש. אבל השנה - אנחנו בעיצומו של הסיפור

מלחמה, היא מלחמה, היא מלחמה, ותענית אסתר יכולה להיות 'מקדש בזמן' להשקפה שבכל מלחמה, גם כזו שבסיומה אנו חוגגים את ניצחוננו בכל לב, יש להתענות ולהתאבל על עצם קיומה ועל מחיריה

אסתר, שהיא גם אישה וגם יהודייה, מצליחה לחלץ את אחשוורוש מהפחדים שלו. בראיון בכאן ב' טוענת פרופ' מיכל גוברין שניתן ללמוד מהמלכה על השליחות הרוחנית הנתבעת כיום מהעם היהודי

המן זיהה עם מפוזר ומפורד"' ואסתר ציוותה על מרדכי "לך כנוס את כל היהודים" ותיקנה את המצב. אפשר לשאוב מכך השראה גם לימינו. סרטון לכבוד פורים ויום האישה

במגילת אסתר העזו שתי מלכות לחולל מהפיכה בעולם פטריארכלי. אז איך זה שבחברה הליברלית לכאורה של היום, הבנות חשות עדיין ציפייה להחצין בפורים דווקא את מיניותן?

מגילת אסתר זרועה מוטיבים ופסוקים המזכירים סיפורי מקרא אחרים, אבל לעומתם היא לא מזכירה את אלוהים. ד"ר אורית אבנרי חושבת שיש סיבה טובה להסתיר אותו בצורה כל כך גלויה

האם חג פורים הוא אמנם חג חתרני וקרנבלי? פרופ' חזקי שוהם לא בטוח בכלל, אבל יש לו סיפור מסמר שיער שיוכיח שפעם הוא כן היה

המדרש מספר שבימי אחשוורוש, מרדכי ואסתר קיבלו מחדש את התורה, והפעם לא בכפייה אלא ברצון. האם ניתן ללמוד מזה שבכל דור ודור מותר לחשוב מחדש על ההתייחסות לתורה?

צום בלי זעקה לאלוהים, תחנונים לפני מלך בשר ודם, ואירועים שמתגלגלים לפי "פור": היעדרו של אלוהים ממגילת אסתר "זועק לשמיים". ייתכן שהמגילה קוראת לכל אחד מאיתנו להכריע האם יש אלוהים בחיים שלו

האם אסתר היא אישה כנועה וצייתנית, או מנהיגה מתחוכמת וממזרית? והאם העם היהודי בתפוצות פרס ומדי משתלב בתפקידי מפתח, או שהוא חי תחת פחד מתמיד? שני מתחים - ובכל אחד שתי קריאות שונות

אסתר אמורה להסתיר את עמה ומולדתה, אבל מרדכי מחליט לסכן זאת כשהוא מבקש ממנה לגלות למלך שנרקמת נגדו מזימה. מדוע הוא פועל כך?

משה בפרשת תצוה, ולהבדיל – הקב"ה בכבודו ובעצמו במגילת אסתר, עמדו על סוד הצמצום: הם זזו הצידה כדי לאפשר לאחרים את יכולת הפעולה וההנהגה

מגילת אסתר טומנת בחובה רבדים ומשמעויות רבות, רות קרא- איוונוב קניאל מנסה לעשות סדר במגוון הזהויות והמשמעויות שמיוחסות לאסתר

את הסיפור על עם ישראל ששכח את זהותו מספרת מגילת אסתר דווקא באמצעות מוטיב הזיכרון. בכך היא מעצבת יחס מורכב לעבר, הדורש מאתנו לזכרו אך גם לדעת לשלבו בהווה

בין שושן לירושלים, בין ניו-יורק לתל אביב רחל בורבסקי במאמר מיוחד במינו לחג הפורים על מחשבות על יהדות ישראל והתפוצות בעקבות מגילת אסתר

שני ראיונות על אופן פעולותיהן של ושתי ואסתר בסיפור המגילה

מגילת אסתר היא הספר החילוני ביותר בתנ"ך. אלהים אינו מוזכר בה וקשה גם להעניק לה משמעות דתית במובן השגור של המילה.

מה קרה לאסתר אחרי הניצחון? איך שכחנו שהיא נשארה עם אחשוורוש, וחייתה איתו חיי אישות, ולא שבה אל משפחתה? חנה פנחסי על "כאשר אבדתי אבדתי" ותענית אסתר