במקום תחושות של הקלה, הארץ רועשת ורוגשת גם אחרי המלחמה: הכעס גואה, כל ויכוח קטן מתלהט, והתחושה היא שאיש אינו מוכן לוותר. אילה דקל לומדת מפרשת השבוע מדוע זה קורה

רונית הד מוחה על דבריו של השר שיקלי, שחושב שהפסקת מלחמה היא "מכירת השגיה בעבור נזיד עדשים" ומבקשת להזכיר - אם כבר מצטטים מפרשת השבוע - שיעקב אבינו, הלוא הוא ישראל, לא היה איש מלחמה

רבקה שואלת "למה זה אנוכי"? או מדוע היא בהריון משונה, אך התשובה שהיא מקבלת משיבה על שאלה אחרת לגמרי. משה מאיר מסביר לנו באמצעות הפרשה על סוגי התקשורת בין בני אדם

אי הידיעה אינה פוטרת מעונש- אנחנו נוהגים להזכיר לאנשים. ד"ר משה מאיר סבור כי לא העונש הוא הבעיה, לרוב אי הידיעה עצמה טומנת בתוכה אשמה כבדה שהיא בעצמה עונש.

אנו מתבוננים בשלל הזהויות הללו המאפשרים לנו לחיות את כל הזהויות שבנו מבלי לשאול עוד `למה זה אנוכי?` אנחנו יודעים את התשובה: ככה. כאלה אנחנו.

פרשת השבוע באמצעות סיפורה ופחדיה של רבקה, מלמדת אותנו כי גם בתוכנו נמצאים מרכיבי זהות שונים שלא תמיד עולים בקנה אחד זה עם זה.

פרשת תולדות מספרת לנו את סיפורם של יעקב ועשיו, את סיפור זהותם בטרם יצאו מבטן אימם, כיצד כל אדם שואף לזהות עצמית, נבדלת מקרוביו וממשפחתו