לפני עשר שנים הגיע דב אלבוים לפגישה בבית הספר של בתו וראה על קיר המסדרון את מגילת העצמאות. "הרגשתי שאני נמצא מול אחד הטקסטים הספרותיים היהודיים העמוקים והמשמעותיים ביותר," אמר אלבוים, שיצא מאז למסע של חקר ופרשנות של המגילה.

בשיחה עם אלכס צייטלין בערוץ "באים אל הפרופסורים" סיפר אלבוים על ילדותו בחברה חרדית שבה – לא רק שלא חגגו את יום העצמאות – אלא היו אפילו כאלה שהתאבלו ביום הזה.

כמי שמעיד על עצמו ש"בא אל הסיפור הציוני מבחוץ, בלי כל ההנחות של מי שגדל בחינוך הממלכתי", ענה אלבוים לצייטלין על שאלות יסודיות על הציונות: האם אכן נולדה כחלק מתנועת ההתעוררות הלאומית באירופה בסוף המאה ה-19, או שהיא יצירה יהודית, שלב נוסף בהתפתחותה כדת ותרבות? האם הציונות היא פתרון לבעיית האנטישמיות? אולי צדקו החרדים שחשבו שהקמת מדינה יהודית היא התגרות אסורה בגויים?

והאם החזון הציוני אמור להתעדכן בעקבות השבעה באוקטובר?

שיחה אישית מרתקת עם אדם שהגיע לציונות שלו מבחוץ, חקר במשך עשר שנים את מגילת העצמאות ומוכן לשאול את עצמו את השאלות הכי נוקבות ביחס לציונות שלו.