תמכו בנו
’תשובה‘ כתשתית ערכית לחידוש דו-שיח ישראלי-פלסטיני
ערב ראש השנה ויום הכיפורים, הרב ד"ר דניאל הרטמן מבקש מאיתנו להסתכל פנימה, לקחת אחריות על הטעויות האישיות שלנו, זאת כדי לצמוח ולגדול מתוך הכשלון, אשר ישמשו כמקפצה לפתרון בינונו לבין שכיננו.

ראש השנה ויום כיפור נועדו לא רק לכפרה ולקבלת מחילה על עוונותינו. על אף שבתורה הן מוגדרות כמטרות הימים הנוראים, מסורת חז"ל הסיטה את המיקוד מקבלת מחילה מאת האלוהים לימים של חשבון נפש ותשובה אישית. המוקד אינו עוד רק באלוהים האוהב ומקבל את האדם החוטא אלא באלוהים המצפה מהאדם שיתגבר על כישלונותיו ובכך יהיה ראוי לאהבה.

האחריות האישית לעשות תשובה מבוססת על שני עקרונות יסוד. הראשון הוא האמונה ששינוי הוא אפשרי. המסורת הינה מציאותית ביחסה לבני אדם ומודעת לעובדה שהשלמות אינה ברת השגה והכישלון רווח. אך מתוך האמונה העמוקה בבחירה חופשית, אנו מאמינים שאין כישלון שהינו בלתי נמנע ואין כשלון שאינו ניתן לתיקון. הדגש של חז"ל על התשובה, מבוסס על ראיה אצילית ומאצילה אודות טבע האדם שבה ההווה אינו ידוע וקבוע מראש והאדם הוא בעל אחריות ובר שינוי. הציווי לתשובה מבוסס בראש ובראשונה על האמונה שהתשובה היא אפשרית ושהיא גזירה שהציבור יכול לעמוד בה.

העיקרון השני הוא שבשונה מכפרה, שניתנת להשגה בעזרת מתווך (כהן לדוגמא), התשובה היא תהליך אישי שכל אדם חייב לעבור בעצמו ועל עצמו. בעל התשובה אינו מסתכל על חטאי האחר אלא על חטאיו הוא – תהליך המצריך יושר פנימי כדי לתת דין וחשבון כנה. הוא מחייב צניעות וניקיון מיהירות ומהצטדקות עצמית כדי להשיג את המטרה.

חברה יהודית מוגדרת כחברה שלא רק מאמינה במסוגלות של האדם לעבור תהליך של שיפור עצמי אלא מרגישה מחויבות לאפשר ולעזור בתהליך זה. לשם כך, ההלכה אף התקינה את "תקנת השבים" (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מה', עמוד ב') המחייבת ליצור מציאות המאפשרת לחוטא לשוב.

חברה יהודית חייבת ליצור אווירה המדרבנת התמודדות עם הכישלונות ומעודדת ניסיונות תמידיים לשיפור עצמי. אין מקום בחברתנו להצטדקות ולחיפוש אחר כישלונו של האחר. אין מקום לראיית האדם כיצור בלתי ניתן לשינוי וכשבוי ב"חטא קדמון".

כבכל שנה, לנו כיחידים וכחברה, יש הרבה על מה לחשוב והרבה המצריך תיקון. אנו מוכרחים לקחת אחריות על מה שיצרנו בעבר ועל השפעתנו בעיצוב עתידינו. בשנה זו, עקרונות אלא ישרתו אותנו לא רק בבית הכנסת אלא גם בחיינו הפוליטיים. בבואנו לנסות, אולי בפעם האחרונה, להשיג פתרון פוליטי לקונפליקט הישראלי-פלסטיני אנו חייבים להפנים את האמונה שהשינוי הוא אפשרי. יש הרבה דברים שעליהם העם והרשות הפלסטינית צריכים לתת דין וחשבון כדי שאנו, הישראלים, נאמין שהשלום והביטחון יוכלו להתקיים יחד. אך, חשוב ביותר שלא נחשוב שהתנהגויות העבר ינבאו בהכרח את העתיד. הגיע הזמן שנשחרר את עצמנו מטראומת האינתיפאדה השנייה והתגובה ליציאה החד-צדדית מעזה. האמונה שהעם הפלסטיני לעולם לא ישתנה הינה הרסנית ונוגדת את מושג התשובה. אנו חייבים להאמין ששום דבר אינו בלתי נמנע, שהעתיד אינו קבוע מראש, ושאנשים בעלי רצון טוב יכולים לשנות את עצמם ובכך את עתידם וגם את עתידינו.

בוידוי המסורתי של יום כיפור אנו אומרים בענווה: "אשמנו, בגדנו, גזלנו…" אנו לוקחים אחריות על כשלונותינו ולא מצביעים על חסרונותיו של האחר בנוסח…אשמת, בגדת, גזלת. אנחנו, כמו הפלסטינים, יכולים למלא ספרים אודות טעויות האחר. ברוח הימים הנוראים, הבה נפסיק לבזבז את זמננו ונעבור לתהליך מבריא שבו כל אחד מהצדדים חוקר את עצמו ולא את האחר. ברוח התשובה אנו צריכים להאמין שהצד השני מסוגל לעשות את חשבון הנפש שלו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ערב נסיעתך לוושינגטון, ברכתי לך ודרכך לכל תושבי האזור, היא שתיסע כיהודי. שרוח הימים הנוראים תשרה עלייך בבואך להגדיר את טיב המדיניות אותה תייצג. המטרה אינה להיות צודק או לזכות בויתור פוליטי כלשהו אלא להחזיר לנו את האמונה באפשרות האדם לשנות את חייו וליצור עתיד חדש וטוב יותר. השגת עתיד זה תצריך מאיתנו לזהות את המקומות בהם אנו הכשלנו אותו וכיצד אנו יכולים לתקן אותו. היא תחייב מאיתנו להאמין שכל אדם מסוגל לגדול ולשנות את דרכו ותחייב הכרה שעתיד מיוחל לא יושג בדרך הכפרה אלא בדרך התשובה.

השארת תגובה