שני אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות מסמנים את המתח במערכת היחסים בין יהודי ישראל ויהודי התפוצות: האחד היה התמיכה מצד יהודי ארצות הברית בהסכם הגרעין שחתמה ארצות הברית עם איראן בתקופת הנשיא ברק אובמה, והשני היה ביטול הסכם הכותל על ידי ממשלת ישראל, לאחר שכבר חתמה עליו. שני המקרים הללו לא היו רק קו פרשת מים במערכת היחסים הזו, אלא שיקפו היטב את המרחק הקיים בין הקהילות – ולא זה הפיזי בלבד.
במכון שלום הרטמן הוקמה לאחרונה קבוצת מחקר חדשה בנושא ישראל-תפוצות שמהווה מסגרת ללימוד, דיון ויצירה הגותית סביב הרעיוניות המעצבים את יחסם של היהודים בישראל לעם היהודי שאינו חי בארץ. הרציונל שבבסיס קבוצת המחקר היא ההבנה שהפיכת היחס הישראלי מאדישות או עוינות כלפי יהודי התפוצות ליחס של סולידריות וערבות הדדית, הכרחית להמשך קיומו של העם היהודי כעם אחד. לצד המאמץ המחקרי, תשקוד הקבוצה גם על פיתוח תוכניות לימודים מתאימות. תהלה פרידמן, חוקרת במכון וראשת קבוצת המחקר, תיארה את הפרויקט בראיון שערכנו עימה.
מה לדעתך גורם למרחק בין יהודי ישראל והתפוצות?
"מאז הקמת המדינה אחד הפערים המשמעותיים בין יהודי ישראל והתפוצות נבע מתפיסת 'שלילת הגולה' שהציגה הציונות. כשהוקמה המדינה, המייסדים לא ממש רצו שתהיה גולה. הם רצו שכל היהודים יבואו לחיות בישראל, אלא שהיה בכך פרדוקס מובנה כי מצד שני הם היו צריכים – וגם היום אנחנו צריכים – פזורה עוצמתית שעליה נוכל לסמוך מבחינה כלכלית, ממניעים ביטחוניים, כדי לתמוך במדינה בהיבט הדיפלומטי, ועוד. אם כן, השאלה כעת היא אם נוכל לפתח ציונות שאינה מושתתת על שלילת הרעיון של חיים בחוץ לארץ.
"סיבה נוספת למתח הזה, שהולכת ותופסת מקום מרכזי בשנים האחרונות, היא שאם בוחנים את המצב בכנות, מגלים שהיהדות האמריקאית והיהדות הישראלית רק הולכות ומתרחקות זו מזו. אנו מצויים בעיצומו של משבר עולמי שמנגיד באופן עמוק בין שני ערכים דמוקרטיים שונים: שלטון הרוב מחד גיסא ועקרונות ליברליים כגון זכויות אדם והגנה על מיעוטים מפני עריצות הרוב מאידך גיסא. לא בחרנו בזה, זו פשוט רוח התקופה וניתן לראות התפתחויות דומות בכל העולם. ישראל, כמדינת לאום, נמצאת בצד אחד של המשבר, ויהדות ארה"ב, בהיותה קבוצת מיעוט שרגישה לזכויות שלה, נמצאת בצד השני שלו".
תוכלי להצביע על מועד או שניים שבהם החל הפיצול – לפחות ברמת המנהיגות – בין יהדות ארה"ב ליהדות הישראלית?
"מבחינת הישראלים – הסכם הגרעין עם איראן. ישראלים רבים חשו שאם יהודים אמריקאים אינם מגבים את ראש הממשלה הישראלי בנקודת זמן קריטית כזאת, אז איפה הם כשאנחנו זקוקים להם באמת? מצד שני, האמריקאים נפגעו כאשר בוטל הסכם הכותל – אחרי שהממשלה כבר חתמה על ההסכם, ואחרי שנים רבות של מו"מ, ופשוט התחרטה. וכל זה עוד מבלי להודיע על כך באופן רשמי. ברמת ההנהגה, זו הייתה סתירת לחי. אני חייבת להגיד שבסוגיה הזו אני ממש מזדהה עם הצד האמריקאי".
האם ניתן לדעתך להתגבר על האתגרים האלה?
"בשנים האחרונות, מאז ביטול הסכם הכותל ובעקבות עוצמת התגובות שהגיעו מכיוון יהדות ארה"ב, חשה החברה הישראלית שיש כאן בעיה. בפעם הראשונה תפסה הסוגיה הזו כותרות ראשיות, וישראלים רבים יותר הפכו מודעים לבעייתיות. אנחנו חייבים להיות מסוגלים להתגבר על האתגרים, אחרת לא נמשיך להיות בני עם אחד. ואם אנחנו לא בני עם אחד, אז מי אנחנו? זה הבסיס של היהדות".
באיזה אופן תתמודד קבוצת המחקר עם המצב שתיארת?
"ראינו שקמו המון ארגונים שמנסים לעשות משהו כדי לגשר על הפער, מטרת הקבוצה שלנו היא לפתח את החשיבה היסודית, את ה'תורה', של היחס שבין ישראל לתפוצות. מהו הבסיס למערכת היחסים הזו, מנקודת מבט ישראלית? אנחנו רוצים להעניק תשתית עמוקה יותר לסוגיה הזו. בשבילי באופן אישי יש בזה ממד של צורך קיומי. כי אנחנו מדברים על אחדות בעם היהודי, ואני חשה שיש כאן סכנה אמיתית".
מהן התוכניות שלכם בטווח הזמן הקרוב?
"המיקוד שלנו יהיה במערכת החינוך הישראלית ואנחנו מקווים שהמחקר יזין את השדה. קבוצת המחקר שלנו לא מבקשת לייצר הוגים שיכתבו מאמרים רהוטים, אלא חומרים חינוכיים. אלה יזינו את התוכניות החינוכיות של מכון הרטמן, בהן 'בארי', 'חברותא' ובתי הספר העל-יסודיים של הרטמן, ובתקווה שגם ארגונים אחרים שסוגיה זו קרובה ללבם. בנוסף, נעשה מאמץ לשכנע את שר החינוך הבא שכל תלמיד ישראלי צריך להקדיש חצי שנה בכיתה ט' ללימוד על יהדות התפוצות".
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
