בפרק נוסף בסדרת הראיונות של אלכס צייטלין עם פרופ' רון מרגולין בערוץ "באים אל הפרופסורים" ביקש צייטלין להתחקות בעזרת מרגולין אחר סוד הצלחתה של החסידות, ו"לא רק סוד ההצלחה שלהם במאות הקודמות, אלא גם היום.

מי חזה את המדינה יותר טוב? הרצל או אחד העם?

מרגולין סיפר על תנועה שמראשית דרכה, לא רק שהציעה את החידוש שבהתמקדות בדבקות רוחנית בין האדם לאלוהים כאידיאל הרוחני הגדול, אלא הייתה תנועה דתית ורוחנית שפתחה את השערים לכל יהודי.

"בדור הראשון של החסידות המחשבה שכל אדם יכול לדבוק באלוהים הייתה דמוקרטית כמעט, ולאט לאט נוצר פער בין הציבור למנהיג, עם היררכיה," סיפר מרגולין, ואז התחקה אחר השפעת תנועת ההשכלה על החסידות, ועל מה שקרה לחסידות ב-200 השנים מאז הדור הראשון, עד האתגרים המודרניים שהולידו את תנועת הניאו-חסידות במאה ה-20.

ואיך להבין את העובדה שבשתי התנועות הגדולות של החסידות היום – חסידות ברסלב וחסידות חב"ד – אין רבי? האם זה מייצר חופש של המאמינים, או פולחן מתים? ו