כשאביה מסורב העלייה של ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל אמר לה שהוא לומד תורה כדי שתיחקק בלבו, ותהיה לו לתזונה אם ייאסר ויישב בכלא, מה שהיא למדה מזה הוא שכדאי להקדיש את החיים להזנה רוחנית.
במשפחה ששמרה מצוות בסתרי סתרים, ילדותה של קרא-איוונוב קניאל עברה עליה בשילוב של פחד גדול וקסם גדול: היא עוד זוכרת את קופסת הקרטון ששימשה לגברים, אחד אחד, כסוכה בשלג.
היום היא חוקרת במכון הרטמן, משוררת, מרצה על קבלה, פסיכואנליזה ומגדר באוניברסיטאות תל אביב ובוגרת בית המדרש לרבנות ישראלית. על אף שכמו הוריה, הקימה משפחה שומרת מצוות, היא לא חדלה לרגע לתהות איך משתלב עול התורה בשליחות שהיא רואה לעצמה בעולם.
גם סביה של ד"ר עינת רמון הגיעו מרוסיה, אבל כחלוצים חילונים. הוריה גדלו בצל מלחמת השחרור, ולאט לאט החלה רמון להרגיש שהמרכיב היהודי בסיפור בניין הארץ חסר לה.
היא היתה לרבה ילידת הארץ הראשונה, וקיבלה את הסמכתה מהתנועה הקונסרבטיבית. אחרי התקפה עליה, כתוצאה מהתנגדותה המנומקת – כדיקנית בית המדרש לרבנים – לנישואי בני אדם מאותו מין, עברה משבר אידיאולוגי, ויתרה על תואר הרבנות והגדירה את עצמה מחדש כאישה אורתודוקסית.
היא ייסדה את תכנית "מרפא" להכשרת מלווים רוחניים במכון שכטר בירושלים, ועומדת בראשה.
בתוכנית "שאלה תשובה" בכאן 11 נפגשו רמון וקרא-איוונוב לדבר על פרשת "חיי שרה", ומצאו בסיפורה של שרה אמנו הדים למסע הלאומי הגדול כפי שהן מבינות אותו, וגם למסעות האישיים שלהן, כאמהות. מוזמנים ומוזמנות לצפות.
