תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

ביטול הזכות להפסקת היריון: חישוב מחדש של זכות האישה לחשב את מסלול חייה

פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית שביטלה את הזכות להפסיק היריון היא מונומנטלית, מאחר שהיא לא רק תשנה באופן יסודי את חייהן של מיליוני נשים בשנים הבאות, אלא גם את מעמד האישה
האוטונומיה של אישה על גופה תהפוך לאוטונומיה על תנאי. אנדרטה בשולנברג, טקסס. צילום: AudreyIski
האוטונומיה של אישה על גופה תהפוך לאוטונומיה על תנאי. אנדרטה בשולנברג, טקסס. צילום: AudreyIski
ד"ר תומר פרסיקו הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן, עמית רובינשטיין באוניברסיטת רייכמן, ועמית בכיר במרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. תחומי התמחותו כוללים רוחניות עכשווית, זהות יהודית מודרנית, התחדשות יהודית וצורות של חילון ודתיות בישראל. ספרו 'מדיטציה יהודית: התפתחותן של תרגולות רוחניות ביהדות זמננו' יצא בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ב-2016. ספרו 'אדם בצלם אלוהים: הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות' יצא ב-2021 בהוצאת ידיעות ספרים, ועתיד לצאת לאור באנגלית בהוצאת NYU Press. ספרו

אפשר לחשוב על אישה בראשית שנות העשרים לחייה, סטודנטית לתואר ראשון במשפטים. או בכלכלה. או על צעירה שמתחילה מסלול של לימודי רפואה. או על אשת קריירה בשנות השלושים, סמנכ"לית שיווק של חברת תוכנה. לפניהן שנים מאתגרות של לימוד או עבודה, של התפתחות, של הגשמה. היא יוצאת עם מישהו, או שהיא נשואה, או שיש לה בן זוג כבר שנתיים, ואז קורה מה שקורה לפעמים: היא נכנסת להיריון לא מתוכנן, וזהו – היא לא תוכל לממש את מה שתכננה.

אחרי פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית, שקבעה כי מדינות יוכלו לחוקק חוקים נגד הפסקת היריון, דובר רבות על הנשים העניות שתאלצנה ללדת ילדים לא רצויים לתוך חיים של דלות ואומללות. ואולם תהיינה גם לא עניות אבל לא עשירות, שמסלול חייהן ישתנה באופן בלתי הפיך, שהקריירה שלהן תיקטע או תגווע, שהן לעולם לא תוכלנה להגשים את מה שהן רצו. שהן לעולם לא תהיינה רופאות או עורכות דין או מנכ"ליות. חלקן תוכלנה לצאת למדינה אחרת כדי להפסיק את ההיריון שלהן, אבל חלקן, משלל סיבות, לא תוכלנה. ויש כבר דיבורים גם על חוקים שימנעו הפסקת היריון במדינה שכנה.

אותן נשים תצאנה מהמסלול שהן שאפו אליו. הן לא תהוונה תחרות על מקומות עבודה עם הגברים של אותן מדינות שלא מאפשרות הפסקת היריון. חתיכת הקלה סידרו לעצמם הגברים הרפובליקאים. שלא לדבר על האפשרות לדפוק את החיים של כל אחת, שכן כל אונס כעת אינו רק טראומה לכל החיים אלא גם ילד לכל החיים. ילד ממי שאנס אותך, מברוק.

וזה גם לא צריך להיות אונס. מספיק שהוא לא מחויב לה, בכלל, מכל מיני סיבות. ובהצלחה לבית המשפט שירדוף אחריו בשביל מזונות, כאילו שאיכפת לו, כאילו שיש לו כסף, כאילו שהחוקים באותן מדינות באמת מטילים אחריות על הגבר.

שינוי מעמד האישה. לרעה

הפסיקה שביטלה את הזכות להפסיק היריון היא מונומנטלית במובן הזה, שהיא תשנה באופן יסודי לא רק את חייהן של מיליוני נשים בשנים הבאות, אלא תשנה את מעמד האישה. היא תמעך אותו. לא רק האוטונומיה של אישה על גופה תהפוך לאוטונומיה על תנאי. האוטונומיה שלה לקבוע את מסלול חייה תחטוף פגיעה מרסקת. כל אישה שמקיימת יחסי מין, כלומר 99% מהנשים בעולם, תיאלץ לחשוש שמא ערב רגיל עם הידיד/חבר/גבר שהיא נשואה לו יהפוך לאירוע מגדיר חיים.

ולא לטעות: זאת הייתה הכוונה. לפחות בכל הנוגע למדינות שקבעו שהפסקת היריון מרגע העיבור היא אסורה (יש כ-12, אם אינני טועה). כי כל עוד הן לא אוסרות גם על הפריה מלאכותית, שבה מושלכים לפח אינספור ביציות מעוברות, ברור שמה שמניע אותן אינו חשש לחיי אדם (לשיטתם).

והפסיקה הזאת מונומנטלית גם מפני שהיא מסיגה את זכויות האדם לאחור (לפחות לגבי כל מי שלא מאמין שביצית מופרית היא אדם – ושוב, זה כל מי שבעד הפריות מלאכותיות). ההתפתחות הזאת לבדה מהווה שבר מנטלי שמרעיד את תפיסת הדמוקרטיה הליברלית ואף את האופן בו תפסנו את העולם המערבי כולו: הנה, זכויות יכולות להישלל, לא רק להיווצר ולזכות להגנה. הנה, בית המשפט העליון בדמוקרטיה הותיקה בעולם יכול גם לפעול למען מציאות פחות אוטונומית, פחות שוויונית, פחות הוגנת

הזעזוע הפסיכולוגי שייגרם מכך ישליך על הפוליטיקה האמריקאית, ואף המערבית בכלל, למשך זמן רב. אזרחים ידעו שהקרקע החוקתית שהם עומדים עליה אינה יציבה. שהיא תלויה ברוב מזדמן בבית המשפט, גם אם התקבל הודות לתרגילים מלוכלכים ולנשיאים שנבחרו על ידי מיעוט המצביעים.

ריסוק הבטחון ביציבות המשפטית

מה שמעורר חשש נוסף בפסיקה הזאת היא הקלות שבה בית המשפט העליון זרק לעזאזל את עיקרון התקדים והיציבות המשפטית (stare decisis). אין שום דבר שמרני בהפיכת חוק שקיים כבר 50 שנה, והביטחון והאמון בחוק ובמערכת המשפט מתרסקים כאשר ציבור אינו יכול להיות בטוח שמציאות חוקית ותיקה תמשיך להתקיים גם אם הרכב בית המשפט העליון ישתנה.

נשים שרצו לעסוק במשפטים אבל נכנסו להיריון ידחו את תכניותיהן, או יבטלו אותן: סטטיסטית, יהיו יותר שופטים – והם, לא הן, יגיעו לבית המשפט העליון, שם ימשיכו להחליט על זכות הנשים להפסיק היריון

הוסיפו לזה את הלעג הברור של בית המשפט העליון בציבור האמריקאי, שטוען שהוא בסך הכל מחזיר את ההכרעה למדינות, כאשר יומיים לפני הפסיקה הזאת הוא מבטל חוק של מדינת ניו-יורק שאוסר על נשיאת נשק. שהרי נשיאת נשק היא זכות חוקתית, ולכן המדינות אינן יכולות לחוקק חוקים נגדה. אבל הפסקת היריון אינה זכות חוקתית ו"צריך להחזיר את ההכרעה למדינות"…

והוסיפו לזה את הרמיזות העבות של השופט תומאס על חוסר תקפותן של הפסיקות שאישרו נישואים חד מיניים וביטלו חוקים שאסרו על נישואים בין-גזעיים. זו התפתחות היסטורית דרמטית.

וכן, צריך גם חשבון נפש בשמאל. ההסתמכות על בית המשפט העליון לצורך הגנה על זכויות, שם כמו כאן, התבררה ככישלון. יש צורך בחקיקה, כל מדינה ומחוקקיה. באופן אירוני, זה מתאים לתפיסה השמרנית הן על אופן תפקוד הדמוקרטיה והן על אופי כינון הזכויות. גם כאן השמרנים ניצחו.

***

הן לא תהיינה לא עורכות דין, ולא שופטות.

סטטיסטית, תהיינה נשים שתבקשנה להפוך למשפטניות אבל תכנסנה להיריון מהמכר או החבר או השותף לחיים או האנס. הן לא תהיינה שופטות, או תהיינה שופטות רק שנים אחרי שרצו בכך, מעמדת פתיחה קשה וענייה יותר. סטטיסטית תהיינה פחות שופטות. יהיו יותר שופטים, שיהיו יותר צעירים. סטטיסטית הם, ולא הן, יגיעו לבתי המשפט הגבוהים ולבית המשפט העליון. והם ימשיכו להחליט על זכויות הנשים להפסיק היריון.

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics