תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

רקוויאם ליהדות: ציוויליזציה בסכנת היעלמות

בית "אהל שם", שבו היו קבלות השבת של ביאליק, נמסר לעמותה חרד"לית. מכיוון שהאורתודכסיה הופכת לפחות רלוונטית, ומאחר שקול ארגוני ההתחדשות היהודית לא נשמע - היהדות עשויה להגיע לסוף דרכה
עופר גלנץ
בית "אהל שם" בתל אביב (צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה)
בית "אהל שם" בתל אביב (צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה)

עופר גלנץ

עופר גלנץ

בימים האחרונים חשתי במשבר – הבנתי שייתכן שאנחנו עסוקים בכתיבת פרק הסיום של היהדות כציוויליזציה חיה.

בשנים האחרונות נחשפתי לתחום שבעבר נקרא "התחדשות יהודית", והיום יש המעדיפים לקרוא לו "יהדות ישראלית". אני מכיר לא רע חלק גדול מהארגונים העוסקים בתחום, וחלק ממובילי הארגונים הם חברים שלי. חלקם גם משמשים עבורי השראה, במסע שאותו אני עצמי עובר עם יהדותי.

לאחרונה פרסם אור קשתי ב"הארץ" כי בית "אהל שם" בתל אביב נמסר לעמותה עם תפיסה חרדלי"ת. הבניין, שנמצא ברחוב בלפור בתל אביב ובמהלך השנים הפך למותג, נחנך ב-1929 והיה משכנו של מפעל "עונג שבת" שייסד המשורר הלאומי חיים נחמן  ביאליק.

ביאליק, הדתל"ש הבולט בדורו, רצה לצקת תוכן תרבותי עמוק ומשמעותי לשבת, וזאת באווירה ובאופן שאינם דתיים. וכך הוא אמר: "בלי שבת אנו אומה בזויה ושפלה, ואף לא אומה. יש לרומם את ערך השבת בתוכנו, כאן ובכל מקום, ובייחוד בעיני הדור הצעיר. ולא – נבול ניבול. לא תהיה לנו תקומה…

"יש בדעתי לעשות משהו – להקים חברה או מוסד לשם חיזוק השבת… יתכנסו אנשים ביום השבת, יתעסקו בצוותא בדברי תורה וחכמה, ולא ידירו גם הנאה מאכילה ושתייה, וממילא יתחזק כוח השבת בלבבם… על ידי עונג שבת…".

במאי 1929 נחנך אולם "אהל שם", שבו 1,200 מקומות, כמשכנו הקבוע של מפעל "עונג שבת" של ביאליק. בזמנו, גם אולם גדול זה לא הספיק לכל מי שביקש להשתתף במפגשים אלה.

צאצאי הנדבן שתרם בזמנו את הבניין לעיריית תל אביב דרשו כי הבניין יפעל בהתאם למטרות ההקדש, שמסר את הפעלת המקום ל"אגודת עונג שבת". לפי שטר ההקדש, שעליו חתם גם ביאליק עצמו, הבית צריך לשמש "מרכז להרבצת תורת היהדות ודעת מקורותיה ברוח התרבות הישראלית המקורית ומסורתה", וזאת באמצעות "הרצאות, שיעורים פומביים,
שיחות ציבוריות, מסיבות שונות של שירה וזמרה וחגיגות, בייחוד בימי שבתות ומועדים".

נשמע מעולה. אז צאצאי הנדבן רוצים שהבנים ישוב לייעוד המקורי ומה עיריית תל אביב עושה? מוסרת אותו לעמותה חרד"לית.

אני מכיר את העמותה, הכרתי את מנהליה ופעיליה, ואני יכול
להעיד כי הם מסורים למשימתם, רציניים ועושים עבודה לא רעה, על פי תפיסתם את היהדות כמובן, שהיא רחוקה מאוד מאוד מהתפיסה שניסה להפיץ ביאליק.

הבעיה שלי היא לא עם העמותה הדתית הזו. נראה שהם עושים ככל יכולתם כדי להפיץ את תורתם ואת אמונתם במעגלים רחבים. הבעיה שלי היא עם הארגונים הרבים הפועלים בתחום "יהדות ישראלית", שחלקם נטועים בתל אביב, אבל משום מה נדמה שהנושא הזה לא ממש מניע אותם לפעולה.

הייתי מצפה ש"אהל שם" יהפוך לקו פרשת המים של המלחמה על המשך קיומה של היהדות,  במיוחד על-ידי אלה שטוענים שהם מייצגים את היהדות הישראלית המתחדשת.

הייתי מצפה שיהיו הפגנות ולחץ ציבורי של ארגונים ותנועות שונות מול עירית תל אביב, במסגרת מאבק ציבורי, חברתי, פוליטי ותקשורתי.

התעניינתי – ואין כלום. זה לא ממש מעניין מישהו.

שינוי גדול בשדה הזה יוכל להתרחש רק כאשר הלהט ומסירות הנפש להשפיע על החברה בישראל יאפיין את ארגוני היהדות ישראלית כפי שהם מאפיינים את אותה עמותה חרד"לית. זה ניצחון מסוים לאורתודכסיה, אבל היא הולכת וקטנה והופכת לפחות רלוונטית – ובאין אלטרנטיבה, היהדות נמצאת בסכנת היעלמות.

ורק כדי לכבד את ביאליק, אסיים במילותיו שלו ממאמרו "הלכה ואגדה": "ובכן נתנה ראש, ונשובה אל ה'שולחן ערוך'? מי שיגלה בדברי פנים כאלה, סימן שלא הבין בהם כלום".

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics