ח"כים בכנס "ארץ-עיר-שבת": "עלו כאן רעיונות שצריכים להגיע לכנסת"

בכנס אמר ח"כ רוטמן שמי שמקדם תחבורה ציבורית בשבת "כופה את ערכיו על המרחב הציבורי, והוא בעצמו איראן." ח"כ לזימי ענתה לו: "כתומך נלהב בשוק חופשי, תכיר בכך שזה נחוץ למדינה גם כלכלית"

כמאתיים אנשים הגיעו לכנס "ארץ-עיר-שבת" מבית מכון שלום הרטמן. הכנס שעסק בשאלת "השבת במרחב הציבורי: בין מקומי לארצי" נערך אתמול (21.11.22) במכון שלום הרטמן בהשתתפות ח"כים, חוקרים וחוקרות, ופעילים חברתיים. בין המשתתפים היו ח"כ עמיחי שיקלי (הליכוד), ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ח"כ לשעבר תהלה פרידמן ועוד. במהלך הכנס הוצג נייר המדיניות של המרכז בנושא השבת במרחב הציבורי.

בדברים שאמר בפתיחת הכנס, ח"כ לשעבר איציק שמולי, הנציג בארץ של הפדרציה היהודית בניו יורק הוא הביע דאגה ממילותיו של הרב דרוקמן שאמר: "אין שום בעיה עם מדינת הלכה", והדגיש כי "הציבור הליברלי בישראל אינו מיעוט קטן שחי בשולי מדינת ישראל."

"גם לעיוור מותר להתנייד בשבת. לא יתכן שרכב של ישראל כץ או מירי רגב יכול לנסוע בשבת, ומי שאין ידו משגת, מנוע מכך."

גם ח"כ יוליה מלינובסקי הביעה דאגה בנוגע לנושאי דת ומדינה לאור הרכב הממשלה הנוכחי: "בסופו של דבר הפוליטיקה נכנסת אל הבית," אמרה, ואחרי שמנתה רשימת חוקים שעומדים בפני חקיקה בקואליציה המסתמנת כגון: הרחבת חופי רחצה נפרדים, הכפפת הרב הצבאי הראשי לרבנות הראשית וביטול תוספת שכר לעובדים בשבת, אמרה: "כשמדובר בתהתשבות בדתיים אנחנו 'אחים'. כשמדובר בהתחשבות בחילונים – החילונים הם אויבים. בסופו של דבר עלינו להחליט: מה תהיה מדינת ישראל? מדינת הייטק ברוח ציונית וחופש פרט, או מדינת הלכה?"

ח"כ יוליה מלינובסקי, ישראל ביתנו. צילום: בועז פרלשטיין
ח"כ יוליה מלינובסקי, ישראל ביתנו. צילום: בועז פרלשטיין

אלי פלאי, מייסד המכון החרדי למחקרי מדיניות בירושלים ומו"ל העיתון "במשפחה" מחה על דבריה של ח"כ יוליה מלינובסקי ואמר: "דיון שהיה אמור להיות על השבת נפתח בדברי הסתה."

עוד אמר: "חוק שעות עבודה ומנוחה לא מיושם, מפני שרשויות לא אוכפות את חוק העסקים. מי דואג לעובדים החלשים שנאלצים לעבוד בשבת? ומה על אי השוויון בכך שקניונים מתחרים בחנויות שלא יכולות להיפתח בשבת?"

תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה הציף את השאלה שעמדה במוקד הכנס כולו: עד כמה ראוי ונכון שהכנסת והממשלה יקבעו בשביל כולם בכל נושא של המרחב הציבורי: "המרחב הציבורי במדינת ישראל הוא קהילה של קהילות. אבל מה היא הקהילה כשבאים לדבר על שבת? אנחנו מציעים ביזור סמכויות ברמה המקומית והאזורית." עם זאת, גם פרנק מודע לסכנה הגלומה בגישה זו, של יצירת קהילות הומוגניות ונפרדות לחלוטין בישראל.

שני גרינברג, סגנית ראש העיר חריש. צילום: בועז פרלשטיין
שני גרינברג, סגנית ראש העיר חריש. צילום: בועז פרלשטיין

המושב הראשון עסק בפתיחת עסקים ועבודה בשבת. סגנית ראש העיר חריש שני גרינברג סיפרה כי במועצת העיר חריש כל החוקים שעוסקים במרחב הציבורי בשבת צריכים להתקבל בהסכמה רחבה של חברי המועצה, כולל חברים דתיים, גם כאשר מדובר בהחלטה על פתיחת עסקים בשבת.

ח"כ שיקלי התייחס לנייר המדיניות בנושא פתיחת עסקים בשבת ואמר: "שבת לא צריכה להיות גורם חוצץ, אלא מחבר בין יהודים. ברמה המקומית יש זהות שונה בין בני ברק לתל אביב, ורעיון הביזוריות יכול לסייע ביישוב המחלוקות בנושא. ראיתי בנייר המדיניות הזה רעיונות שצריך להביא לדיונים בכנסת."

ח"כ עמיחי שיקלי, הליכוד. צילום: בועז פרלשטיין
ח"כ עמיחי שיקלי, הליכוד. צילום: בועז פרלשטיין

ד"ר אריאל פיקאר, חבר בצוות החשיבה של נייר המדיניות, דיבר על רעיון החירות כרעיון החשוב ביותר של השבת, והסביר כי הבעיה בחשיבה על שבת לא תמיד קשורה ישירות בשבת: "זה לא מתח בין יהדות ודמוקרטיה, אלא מתח פנימי בין ערכים דמוקרטיים. כי השאלה היא האם החירות שלי לבלות בשבת פוגעת בחירותו של האחר שלא לעבוד כדי לאפשר לי את הבילוי שלי.

"יש בישראל אנשים שעובדים שבעה ימים בשבוע, וזה מעורר בהלה ממש. אנחנו לא רוצים לחיות בעולם כזה.

"חוק יום יום עבודה ומנוחה הוא הראשון בעולם שמקנה זכות חוקית ליהודים לקבוע לעצמם את יום השבת כיום מנוחה". פרופ' אריאל פיקאר. צילום: בועז פרלשטיין
"חוק יום יום עבודה ומנוחה הוא הראשון בעולם שמקנה זכות חוקית ליהודים לקבוע לעצמם את יום השבת כיום מנוחה". פרופ' אריאל פיקאר. צילום: בועז פרלשטיין

"הבעייה במדינה יהודית היא שקשה יותר לקבוע שיהיה יום חופש חלופי אחר. חוק יום עבודה ומנוחה הוא הראשון בעולם שמקנה זכות חוקית ליהודים לקבוע לעצמם את יום השבת כיום מנוחה. החוק מקצה לשם כך 36 שעות, הכוללות גם את ההכנות לשבת."

ח"כ שמחה רוטמן. צילום: בועז פרלשטיין
ח"כ שמחה רוטמן. צילום: בועז פרלשטיין

אריאל מואב, ראש תחום מדיניות ציבורית במרכז ליהדות ומדינה פתח את המושב השני, שעסק ב"אזוריות ותחבורה ציבורית בשבת" בהצגת מודל המרכז ליהדות ומדינה בנושא זה, שעיקרו הסדרה באמצעות ביזור לארבע רמות של קבלת החלטות: קהילתית, מוניציפלית, אזורית וארצית.

ח"כ שמחה רוטמן התייחס להקשר הרחב של סוגיית התחבורה הציבורית בשבת: "יש במדינת ישראל אנשים שחושבים שהדתיים הם אורחים כאן, שצריכים לעמוד כעניים בפתח, ולבקש על ה"רגשות שלנו", לבקש "תתחשבו בנו". חקיקה שרק מאפשרת אוטובוס מהדרין כבר זוכה לכינוי 'איראן'.

"אני יותר ליברל מכל מי שמנסה לכפות את ערכיו על המישורים הכי פרטיים שלי. אתם איראן. אני לא מנצל את הכוח שצברתי כדי לשנות את הסטטוס קוו. אז למה אני צריך להתנצל שאני מבקש שעולם הערכים שלי יהיה זה שבמרחב הציבורי?"

בעיני רוטמן מודל הביזור הוא בעייתי מפני ש"במקום שמאבקי הדת יתרחשו רק בכנסת הם יהפכו למאבקים בתוך קהילות."

ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה הגיבה לרוטמן: "תחבורה ציבורית בשבת היא נכונה כלכלית. אתה רוצה להיות גם שוק חופשי דורסני, ולחלופין – למרות שכלכלית הדבר הנכון הוא לייצר מנגנונים שמורידים רכבים מהכביש ומאפשרים תחבורה ציבורית בשבת – אז כאן אתה מכריז כי התערבות המדינה היא אגרסיבית."

מיטל להבי סגנית ראש עיריית תל אביב הציגה את המיזם של עיריית תל אביב העוקף את איסור התחבורה הציבורית בתשלום בשבת על ידי תחבורה חינם בשבת לרווחת התושבים, אבל אמרה כי פתרון כזה מחייב מצב ש"ברשויות יותר עניות, השירות יהיה פחות טוב."

עוד אמרה: "בְּמָקום ששמים מגבלה על כולם, למה שלא תחול באמת על כולם? גם לעיוור מותר להתנייד בשבת. וגם למי שאין לו מכונית שרד מממשלת ישראל מותר להתנייד בשבת. אני מוחה על זה שרכב של ישראל כץ או מירי רגב, או גם שלי, יכול לנסוע בשבת. מי שאין ידו משגת לא יכול להתנייד בשבת, והנסיעה בשבת הופכת למעשה לסמל סטטוס."

ד"ר תומר פרסיקו: "מכל סוגיות הדת והמדינה סוגיית התחבורה הציבורית בשבת מחזיקה בכמה וכמה שיאים. סביבה קיים הפער הגדול ביותר בין דעת הקהל לבין החוק. היעדר תחבורה ציבורית בשבת היא הפגיעה הקשה ביותר בשכבות החלשות. היא שוברת שיאים גם מבחינת הפגיעה האקולוגית שלה, והיא גורמת להכי הרבה חילול שבת, מפני שמה עדיף? חמישים יהודים שנוהגים במכונית או נהג אחד שנוהג במכונית?

"ולבסוף, היעדר תחבורה ציבורית בשבת היא פגיעה באיכות החיים של כולנו, כי אילו היתה תחבורה ציבורית בשבת, זה היה מאפשר לאנשים לא להחזיק רכב, ולחסוך פקקים, שגם ביום-יום תוקעים את כולנו בדרך לעבודה."

פרסיקו כינה את החקיקה בנושא תחבורה ציבורית בשבת ישראבלוף – "מפני שבתחומים אחרים בארץ הכול פועל בשבתות, כמו נתב"ג, הנמלים ומכוניות השרד של חברי הכנסת."

בפתח המושב על "מהממשלה לקהילה: דת, תרבות וספורט בשבת" עיתונאי מקור ראשון וחוקר במכון הרטמן יאיר שלג חידד את שני הצירים שבהם מתקיים הדיון: כן ולא עבודה, עסקים, ואירועי תרבות מחד, ובאיזו רמה אמורים בכלל להכריע בשאלות הללו מאידך.

הוא הדגיש כי חשוב לזכור שהמדינה אמורה גם לייצר את תחומי התרבות הנצרכת בשבת, ולא רק לממן אותם.

ח"כ מיקי זוהר: בעד צמצום משמעותי של מסחר לטובת פנאי ובילוי. משמאל: ח"כ מתן כהנא. צילום: בועז פרלשטיין
ח"כ מיקי זוהר: בעד צמצום משמעותי של מסחר לטובת פנאי ובילוי. משמאל: ח"כ מתן כהנא. צילום: בועז פרלשטיין

ח"כ מיקי זוהר: "אנחנו חיים במדינה מאוד מורכבת, שיש בה הרבה אוכלוסיות. חילוניות מאוד ודתיות מאוד. להגיע לפשרה זה תהליך שכולנו נצטרך להיות מחויבים אליו, ולהבין שבסוף, בפשרה מישהו יהיה לא מרוצה. אני הצעתי בזמנו שהמסחר יצטמצם משמעותית לטובת פנאי ובילוי."

ח"כ מתן כהנא: "ממשלות במדינה נופלות על נושא דת ומדינה, ומי שרוצה יציבות כדאי לו לטפל בנושא הזה." כהנא הציע לקצר את שבוע העבודה כדי שיום ראשון יהיה יום המסחר הפתוח.

ח"כ לשעבר תהלה פרידמן: "יש במדינת ישראל כמעט 100 אלף איש שעובדים שבעה ימים בשבוע. אין להם יום מנוחה חלופי לשבת. המחשבה שלי היתה שלפחות פעם בחודש אדם יהיה חייב בשבת מנוחה. אבל זה דורש להכיר בזה שאנשים עובדים בשבת. והאמת היא, שאנשים דתיים יכולים לחיות במקומות שלהם ולא לדעת אף פעם שיש מי שעובד בשבת."

פרידמן הציעה את השבת דווקא כפתרון לאחת השאלות הבוערות היום בכל העולם: איך עושים קהילות?

"המרכז ליהדות ומדינה" מבית מכון הרטמן משמש כתובת למקבלי ההחלטות בכל נושא שעל סדר היום בתחום יהדות ומדינה, ופועל להביא לשינוי המדיניות הקיימת באמצעות ביסוס רעיונות וכיווני מדיניות חדשים. מטרת המרכז היא לעצב מדיניות חדשה בתחומי הליבה של יחסי יהדות ומדינה בישראל, בהם גם שאלת "מיהו יהודי", ו"השבת במרחב הציבורי – בין מקומי לארצי".

הכנס נערך מול קהל, ושודר בלייב בפייסבוק ובאתר המכון.

השארת תגובה