המציאות הפוליטית והחברתית בישראל, בצל הרפורמה במערכת המשפט והמחאה נגדה, הפכה את החברה הישראלית למקוטבת יותר מאי פעם, עד כדי כך שרבים חשים שהיא מאיימת על קיומנו כעם, כמדינה דמוקרטית וכחברה סולידרית.
על רקע זה התקיים במכון הרטמן הכנס השנתי של המרכז ליהדות והמדינה תחת הכותרת "דין. תורה", שעסק בהשלכות של הרפורמה על יחסי יהדות ומדינה בישראל.
את הכנס פתח נשיא מכון הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, שאמר כי "חלק מהמתנה של משבר הרפורמה הוא שציבור שלם, בשני הצדדים, מבין שהוא צריך לדאוג לשאלות הדמוקרטיה בחברה הישראלית ולא רק לגבולות המדינה או לאיום האיראני. האתגר שלנו הוא לוודא שזה נוטע שורשים בחברה ובשיח שלנו".
לאחר דברים אלה, ודברים נוספים מטעם פרופ' שחר ליפשיץ ממרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר אילן, עלה לנאום יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן. "יש חשיבות מיוחדת לעיסוק בנושאי יהדות ומדינה דווקא עכשיו, וזאת לנוכח נתוני ההשתמטות והדמוגרפיה, שאם לא נטפל בהם אז המדינה תקרוס כלכלית וחברתית, ולא תישאר ציוניות", אמר. "החזון של גפני, שחצי ילמדו בישיבות וחצי ישרתו בצה"ל פוגע בביטחון הלאומי. אנחנו כחברה הגענו למצב שאסור להסכים: אין יותר פטורים או תורתם אמונתם. כל חרדי, ערבי, דרוזי או צ'רקסי חייב להתגייס.
"הקואליציה היום היא לא ימין אלא משיחית. הגענו למצב שלרוב המפלגות החרדיות יש זכות וטו בכל קואליציה ולכן הם מצליחים בצורה כוחנית להשיג תקציבים עודפים. הגדלת תקציבי הישיבות, הקצבאות והעדר צורך ללמוד ליבה אלו תמריצים שלילים ליציאה לעבודה. מדינת ישראל באופן אבסורדי מממנת רוב אנטי ציוני במדינה ציונית. הממשלה מחסלת את המפעל הציוני. כדי לשנות את המצב אנחנו חייבים להקים קואליציה ציונית ללא ש"ס ויהדות התורה.
ליברמן הוסיף: "מי שבעד חוקה ושיוון בנטל ובמקביל מתכנן להקים קואליצה עם העסקנים החרדים משלה את עצמו. אני מכיר את האמירה שאי אפשר להכריח ללמוד ליבה או להתגייס ואני מסכים עם זה אבל אנחנו לא חייבים לממן אותם. המדינה לא צריכה לתמוך באנשים ומוסדות שפועלים בניגוד לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל. מי שלא מקבל על עצמו את מרות המדינה חייב להבין שיהיה לזה מחיר.
"האוכולסייה החרדית נמצאת בשבי. הם נלקחו כבני ערובה בידי עסקנים חרדים שמחזיקים אותם בכוח בעוני ובלי השכלה, תלויים בגמ"חים ובקצבאות – ואז בבחירות דורשים מהם לפרוע את החוב. במשך כל ההיסטוריה היהודית המנהיגים היו בעלי מקצועות ולוחמים, ולא רק למדו תורה. מנהיגי ש"ס ויהדות התורה הם זייפני היהדות".
יו"ר המחנה הציוני, ח"כ בני גנץ, נשא גם הוא דברים: "מהלך חקיקתי מכונן שנוגע בנימי נפשה של הדמוקרטיה הישראלית, בשמירה על זכויות הפרט, ובאיזונים העדינים בין שלוש הרשויות – הוא מהלך משנה מציאות, שצריך לעמוד במבחן המציאות, ובכדי שיעמוד במבחן הזה הוא חייב להיעשות בהסכמות רחבות.
"בניגוד לנטען, בג"ץ לא מבטל חוקים בקלות בנושא דת ומדינה כפי שיש הטוענים כהצדקה למהלכי ההפיכה המשטרית. אבל הוא נכנס לתוך הוואקום שמותיר המחוקק, במקרים רבים. האיזון והריסון קריטיים ליכולתנו לחיות כאן. שלילת היכולת הזו מבג"ץ תהיה פגיעה קשה באיזונים ובבלמים על הרשות המבצעת, וביכולת לשמור על האיזון בין ערכים שונים, בין יהודית לדמוקרטית, בין כבוד האדם וחירותו – לבין צביונה של המדינה. ולכך אסור להסכים.
"אני מאמין שחקיקה וקביעה ממסדית בנושאי דת ומדינה חייבת להיות המינימליסטית ההכרחית ולא המקסימאלית האפשרית מבחינה פוליטית, אם נלך על המקסימום – נאבד חצי מדינה. זו אחת מהסיבות, שמיד אחרי מסיבת העיתונאים של יריב לוין, הרבה לפני שהיו סקרים או איומים כלכליים ומדיניים – קראתי לשבת ולהגיע להסכמות רחבות".
בכנס השתתפו בין היתר: שופט העליון בדימוס ניל הנדל, יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ, יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, ח"כ דן אילוז (הליכוד), פרופ' אביעד הכהן נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, פרופ' רות הלפרין-קדרי מאונ' בר-אילן, הרב ד"ר דניאל הרטמן נשיא מכון הרטמן, פרופ' שחר ליפשיץ מאונ' בר-אילן, פרופ' גדעון ספיר מאונ' בר-אילן, ועוד דוברות ודוברים רבים"
