ד"ר אריאל פיקאר התראיין להסכת "קשת אנושית" ושירטט את מפת הזהויות היהודיות שהביאו אותנו לשבר הנוכחי בארץ. הוא המליץ לראות בו מומנטום חיובי, שמחייב את כל הצדדים לעבוד על החיבורים ביניהם

בערב שהתקיים במכון הרטמן לזכרה של העיתונאית במבי שלג נערך פאנל עיתונאים בהנחיית יאיר שלג, שדן במהות המחאה ברחובות ישראל, ובשאלה - מה יקרה ביום שאחרי?

בבחירות הבאות יוכיח הרוב הישראלי שיותר מאשר שלטון הצובר עוד ועוד כוח ופחות ופחות בקרה, הוא מעדיף את האיזונים והבלמים המאפשרים לציבור הגנה משמעותית. זה הגיוני, זה פשוט וזה יקרה

ניצחון חלקי עדיף על מלא, ולא בגלל שהוא יותר ריאלי. אם צד אחד יכריע באופן כוחני ומשפיל הוא יפסיד את האמת שנמצאת גם בצד השני, ויותר מכך: הוא יפסיד את הצד השני עצמו - והסיבוב הבא יגיע במהירות

סדרת שיחות של פרופ' אבי שגיא בערוץ של אלכס צייטלין ובהן שגיא מנתח את השאלות היסודיות העולות אל מול שיטת המשטר בישראל

נשיאי מכון הרטמן בקריאה משותפת לזכור כי גם במלחמה למען הדמוקרטיה לא הכול כשר, וכי היטפלות אישית לבר פלוגתא והצגה מעוותת של רעיונותיו בשם "ערכים דמוקרטיים" הם דבר והיפוכו

סדרת שיחות של פרופ' אבי שגיא בערוץ של אלכס צייטלין ובהן שגיא מנתח את השאלות היסודיות העולות אל מול שיטת המשטר בישראל

"המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לחשוב את הדמוקרטיה": בסדרת שיחות מנתח שגיא את השאלות היסודיות העולות אל מול שיטת המשטר בישראל - הנתונה במתח בין היותה דמוקרטיה ליברלית לבין היותה יהודית

בעת שהולך ומעמיק השסע בין יהודים המאמינים כי אלוהים הוא המקור לציווי המוסרי לבין אלה המתעקשים שהמוסר מקורו באנושי, דווקא המחוייבות 'לעשות הישר והטוב' היא נקודת החיבור בינינו

במתח שבין "יהודית" לדמוקרטית" הגיע הזמן להבין שהאחת היא תנאי לאחרת, ובשביל שמדינת ישראל תוכל להגשים את ייעדה להיות מדינה ליהודים, עליה לשמור על עצמה קודם כל כדמוקרטיה

השפעת האליטות גדולה מכוחן האלקטורלי וגם אם זה לא דמוקרטי, זה בלתי נמנע: המדינה תלויה בהן. כדי לשלוט, על הימין ליצור קואליציית ימין-מרכז שתייצג את רוב החברה בישראל, כולל רוב האליטות

במלחמת העולם השנייה הערכים הדמוקרטיים בדנמרק הובילו את העם להיות קרן אור באפילה ולהציל את היהודים. ערכים חשובים אלה צריכים להוביל את הדמוקרטיה הישראלית בימינו

היפרדות מפופוליזם אנטי־ליברלי, ניטרול כוח הכפייה הדתית, והערכה למסורת ולציבור הדתי על שמירת משאבי זהות משותפים - כך תיסלל הדרך לחזון משותף המציג חברת מופת ישראלית, יהודית ודמוקרטית

בדברים שנשא בכנס של המרכז ליהדות ומדינה אמר ח"כ בני גנץ: "חקיקה בנושאי דת ומדינה חייבת להיות מינימליסטית. אם נלך על המקסימום – נאבד חצי מדינה"

בעידן המודרני למדנו להכיר שערכי התורה, של שוויון, זכויות אדם, כבוד לאחר, והפחד מכוח ללא גבולות מתקיימים באופן הנעלה ביותר במשטר דמוקרטי

הזהות היהודית שלי נשענת על ויכוחים, התנגשויות ומתחים פנימיים בין תפיסות מוסריות שונות בתרבות שלנו. זה לא שווה פחות מתפיסה שרואה ביהדות סט ערכים סגור שנובע ממקור סמכות אחד

לפעמים אין ברירה אלא להתערב בחייו של הפרט כדי להגן על הציבור הרחב, אבל על זכויות אדם ואזרח אנחנו שומרים לא כשזה לא מפריע לנו, אלא דווקא כשעומדים מולן ערכים אחרים

השואה הייתה מופע קיצון של רוע, אכזריות ופאשיזם. כעם שעבר את הזוועות האלה, עלינו להכיר בכך ולעמוד הכן כדי להגן על הדמוקרטיה, שלטון החוק, ההגינות, ההיגיון והסובלנות

השמאל במדינות מערביות נוטה במאבק לשוויון זכויות ובפוליטיקה של זהויות, אבל אסור לו לשכוח את נרטיב הלאומיות, שכן זהו עדיין הסיפור היחיד שמאגד סביבו את ההמון