יראת אלוהים, זה מה שהקב"ה מבקש מאיתנו נאמר בפרשת "עקב" - אבל בינינו, זה לא כל-כך מעט. זו כנראה הסיבה שעמנואל לוינס הגדיר את היהדות כ"דת של מבוגרים"

שאלת "צדיק ורע לו" מחפשת תמיד תשובה משביעת רצון. עיון בפרשה מעלה את התהייה אם שכר ועונש תמיד חייבים להיות צמודים, או שדווקא קשר רופף ביניהם יכול להעניק לנו רוגע

נהוג לחשוב שישנה סתירה בין "´הכל צפוי"´ לבין "´הרשות נתונה´"? ואולם ישנם פרשנים שמציעים אפשרות פשוטה הרבה יותר - שגם מסבירה את ההבדל המהותי בין ארץ ישראל למצרים