השבעה באוקטובר חולל משבר חריף ביחסים בין האזרחים היהודים לערבים הפלסטינים, המחייב אותנו לחפש דרכים חדשות לעיצוב חיים משותפים בישראל. עלינו לכונן שיח חדש, המתבסס על נוכחות הזהות הליברלית האוניברסלית בשני הצדדים, אך בו–בזמן מחזק את שייכותם של הפרטים בכל אחת מהקבוצות למרכיבי הזהות הלאומיים והמסורתיים שלהם

הדיון על ההתנגשות בין היהדות ובין זכויות האדם מותיר עשרים אחוז מאזרחי המדינה מחוץ לשיח, ומתעלם מהפגיעה היום-יומית בהם

תוצאות הבחירות האחרונות הן חלק מרצף אירועים של השחתת הדמוקרטיה הישראלית – באופן כללי ובפרט כלפי הציבור הפלסטיני בישראל. לצד כשלון מפלגות המרכז והשמאל בהצגת חלופה ברורה לימין, וחיבוק מפלגות הציבור הערבי, הציבור הערבי לא הקדיש מספיק תשומת לב לסוג השיח שהוא מעצב

לכל אזרחי ישראל יש זכות בחירה, אבל קולי כפלסטינית אזרחית ישראל לא שווה לקול היהודי. מעורבות נציגיי בכנסת איננה אלא ייצוגית: מותר להם להביע עמדות, אבל לא להיות שותפים בקביעת מדיניות