בשבוע שעבר בניתי דמות אלטרנטיבית ליוסף. בעוד יוסף שבתורה נותר 'תקוע' בניכורו לאחים, יוסף השני הצליח להשתנות. יוסף השני הצליח לדבר עם אחיו, יוסף השני חלם חלומות חדשים. בחלומו – סבות האלומות של כל האחים ושלו ביניהן – ורוקדות ריקוד שוויוני. בחלומו השני השמש והירח ושנים עשר כוכבים סבים בריקוד שמים. לאחר שהתעורר יוסף הוא ירד לבית הקפה הקהירי ושתה שם עם אחיו תוך כדי פטפוט עליז.

והנה הגענו לפרשת מקץ, ובה חלומותיו של פרעה אותם נחלץ יוסף מבור כלאו לפתור. יוסף שמע את חלום הפרות רעות המראה האוכלות את הפרות בריאות הבשר, שמע את חלום השיבולים השדופות הבולעות את הבריאות. הוא הודיע לפרעה כי החלום הוא אחד. המכנה המשותף הוא ששבע הרעות אוכלות את שבע הטובות, והפתרון הוא שמדובר לא בפרות ולא בשיבולים אלא בשנים. שבע שנות רעב שתבאנה אחרי שבע שנות שובע 'תבלענה' כלומר תשכחנה את השנים הראשונות והטובות. יוסף הנועז חרג מה'קופסה' והציע פתרון כלכלי מרחיק לכת של חיסכון בשנות השבע לשנות הרעב העתידיות. פרעה התלהב מיוסף ומינה אותו למשנה, יוסף מימש את חזונו באופן מושלם. עד כדי כך מושלם שבפרשת ויגש מסופר כיצד מכר יוסף בשנות הרעב את החיטה לאזרחים. כשתם כספם הם קנו חיטה עבור סוסיהם חמוריהם צאנם ובקרם. כשתם המקנה הוא קנה את אדמות האזרחים ואת גופם. הוא לא הסתפק בכך אלא עקר את האנשים מביתם והעבירם למקומות אחרים. לבסוף נתן להם חיטה לזרוע, זריעת עבדים כפופת ראש.

אני מתבונן ביוסף שהפסיק לחלום חלומות והפך לבירוקרט אכזרי, מפשיט חלומות של אחרים והופך אותם לתוכניות כלכליות דורסניות. קשה לי עם יוסף, אני רוצה את יוסף השני. מה היה אומר יוסף השני לפרעה על חלומותיו? האם היה פותר אותם בדרך אחרת? האם היה מציע הצעות מעשיות אחרות?

יוסף השני בניגוד ליוסף הראשון היה רואה את אחיו. יוסף השני בניגוד ליוסף הראשון היה רואה גם את פרעה ומרגיש את המתחולל בלבו. בואו וניכנס לתודעתו ולליבו של יוסף כשהוא שומע את פרעה מספר לו את חלומותיו. אם תשוו את סיפור חלומות פרעה שמספרת לנו התורה לאותו סיפור חלומות שמספר פרעה ליוסף, תראו שפרעה משמיט פרט אחד: התורה מספרת:

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.
פרעה מספר:
וָאֹמַר אֶל-הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי.
פרעה לא מספר שרוחו נפעמה. מהי היפעמות הלב, ומדוע נמנע פרעה מלדווח עליה למומחה החלומות?

רש"י הרגיש כותב: 'ותפעם רוחו. ומטרפא רוחיה [כך תרגם אונקלוס, כלומר נטרפה רוחו], מקשקשת בתוכו כפעמון.' הרד"ק כותב: 'נשברה רוחו מדאגתו על החלום'. המון חרדה ופחד יש כאן, וברור שפרעה המלך הגדול מפחד לגלות את הפחד שלו. יוסף השני הוא אדם הרואה את האחר ומרגיש את המתחולל בלבו. אני מניח שיוסף מרגיש כמה פחד מניע את חלומות פרעה.

יוסף רואה את תמונות החלום של פרעה מול עיניו ואומר לפרעה: 'יקירי. התמונות הללו בלתי אפשריות. פרות לא יכולות לטרוף פרות. שיבולים לא יכולות לבלוע שיבולים. משהו כאן לא מסתדר. חוץ מזה, פרות רעות בשר שאוכלות כל כך הרבה, לא ייתכן שלא נודע כי באו אל קרבנה. לא ייתכן שמראיהן רע כאשר בתחילה. תרגיע. בו נבנה את התמונה מחדש כך שהיא תהיה אפשרית. ראית שבע פרות טובות בשר ולידן עומדות שבע פרות רעות בשר. זהו. כל השאר הוא פרי החרדה המטורפת שלך. ראית שבע שיבולים טובות ואחריהן שבע שיבולים רעות. זהו. אני – יוסף השני – מוכן ללכת עם יוסף הראשון ועכשיו, רק אחרי שתיקנתי את החלום על פי התמונה – אני מוכן לקבל את פתרון השנים. בסדר, יבואו שבע שנים רעות אחרי ובסמוך לשבע השנים הטובות. אין טרף, אין אכילה אלימה, תרגיע.

עכשיו אתה שואל מה עושים? איך מתכוננים לשנים הרעות? גם אני כמו יוסף הראשון חושב שכדאי להתכונן כבר ממחר במשך כל השנים הטובות. אבל אני חושב שההכנות הן שונות. לדעתי כדאי להשקיע בחינוך, בחינוך לחברות לאחווה, לאחוות אחים ושכנים. רק אם המצרים ירגישו שהם אחים האחד של השני, הם יוכלו לעמוד בניסיונות הקשים של השנים הרעות. כשהאחד יפול השני יעזור לו. מי שיישארו לו עוד חיטים ייתן למי שאין לו. אם יוסף הראשון ימכור ביוקר, יתאפקו העשירים ויצטרפו להפגנות של העניים. הם יפגינו נגדך אבל אתה תשמח כי הם יבנו חברה חזקה שיהיה לך קל יותר למלוך בה. לדעתי אתה בעצמך חלמת את הפתרון הזה. בחלום הראשון כל הפרות עומדות זו לצד זו ['ותעמודנה אצל הפרות…'], בחלום השני הלכת צעד אחד קדימה וחלמת שהשיבולים עולות בקנה אחד. זה הפתרון שלך, אליו אתה צריך לחתור.

בואו ונאמר את האמת: אני לא מאמין שמצרים תחזיק מעמד בלי יוסף הראשון, אבל אני גם לא מאמין שמצרים תחזיק מעמד בלי יוסף השני. בחייהם האישיים – אני מעדיף להיות אח וריע של יוסף השני.