ליל הסדר בשנה שעברה, הראשון בימי קורונה, היה לילה מטלטל. בשנים רגילות, יכולנו לסמוך על ״מישהו אחר״ שירים את הסדר עבורנו. הסבא והסבתא המארחים, הדוד שאוהב חגים או בת הדודה היצירתית. בשנה שעברה, יהודים ישראלים מכל המגזרים והקהילות, שרגילים לחגוג את ליל הסדר בחברת המשפחה המורחבת – מצאנו את עצמנו ב״סגר פסח״ שבו היה עלינו להמציא מחדש את חווית ליל הסדר: הורים צעירים מצאו את עצמם עומדים מול הילדים ונדרשים להוביל את הסדר לראשונה. סבים וסבתות, שרגילים היו להסב מוקפים בנכדים, מצאו את עצמם מספרים את סיפור יציאת מצרים – לעצמם.
הרב מישאל ציון סבור שליל הסדר של שנה שעברה חידד את המסר המרכזי שחז״ל ביקשו שיעבור לכל משפחה בליל הסדר: שזהו הסיפור שלנו. של כל משפחה ומשפחה. שלנו לספר, שלנו להעביר לדור הבא. ושאנחנו צריכים לספר אותו ככה שזה יהיה גם הסיפור שלהם.
