המלחמה הזו הכריחה אותנו לחזור למצרים הקולקטיבית, ולהבין שהקיום שלנו תלוי בהישרדותנו כחברה. לאינדיווידואליסטים שבינינו זו אולי התפכחות צורבת, אבל יש בזה גם נקודה של אור

במציאות הכאוטית שבה נחגוג את ליל הסדר השנה, דרושה לנו קריאה אקטיביסטית של סיפור יציאת מצרים, שתעצים את חירותו ואחריותו של האדם לפעול ותיתן תקווה וכוח לצאת מאפלה לאורה גם מתוך שבר גדול

איך נכנסים לליל הסדר כשהלב שבור? כשהמצב מסביב קשה? כשיש משפחות שיש להן כיסא ריק ליד השולחן? דניאל הרטמן ודב אלבוים חושבים על שולחן חג שיש בו הרבה יותר מארבע קושיות

ההסטוריה הוכיחה שבשם ערכים חשובים כמו שוויון, לאומיות, או מסורת - נעשו מלחמות שפגעו בצורה אנושה בחירויות. לכן החירות של היחיד היא הערך שצריך להגביל ולבקר את כל הערכים האחרים

ההגדה של פסח אמנם חותרת תחת התפיסה הקדומה שעבדים נולדו להיות עבדים. אבל ד"ר תומר פרסיקו מזכיר שבעצם, ההלכה התירה את העבדות, ותפיסת החירות של היחיד התפתחה דווקא עם עליית הנצרות

לפי המחקר, ארבע כוסות היין בליל הסדר נועדו לחקות את הסימפוזיום היווני. בספרו החדש, פרופ' ישי רוזן-צבי מזכיר כי אין כל הוכחה שבסימפוזיום אכן שתו ארבע כוסות, וכי מקור המצווה הוא אחר לגמרי

"אחד העם" דרש מהציונות החילונית לחזק את שייכותה למורשת היהודית - ומתוכה לעצב את היהדות המתאימה לה. לאור זאת, הרב רגב בן דוד בוחן במה חטא הבן "הרשע" | שכחו אותי בהגדה, סרטון ראשון

בפסח אנחנו יכולים כבר לדבר אפילו בנוסטלגיה על יציאת מצרַים. ד"ר אלסנדרה מנדלבום קופייב טוענת שהחירות קשורה מהותית לדיבור, ושואלת: מה כדאי ללמוד דווקא מהגמגום של משה, שנותר מחוץ להגדה?

לא כל שאלה היא "שאלה טובה". שירה בן-סימון שיינפלד לומדת מהבן "שאינו יודע לשאול" שלפני התשובות, ואפילו לפני השאלות, כדאי לשים לב לכוונה של השואל

חושבים שהזמן זורם מהעבר אל ההווה ואז לעתיד? ד"ר אילון אידלשטיין מקשיב למילה "הא", הפותחת את סדר פסח ומתייחסת למצב, ושומע בה תנועה של הלוך ושוב בין כל הזמנים

חלקים קריטיים מסיפור יציאת מצרים אינם מופיעים כלל בהגדה של פסח. אביטל כהן-ברנר חושבת שזה נועד לעודד את ה"מגיד", את הדיבור הפנימי והאישי שלנו, שהוא גם המפתח לגאולה

כל כך הרבה נשים היו מעורבות בגאולת בני ישראל ממצרים. אולי המילה "היא" בשיר המפורסם מההגדה של פסח קוראת לנו לשים לב אליהן?

שם החג מנציח את הדילוג של אלוהים מעל בתי בני ישראל במצרים. הרב דני סגל מסביר מה אפשר ללמוד מזה לקראת ליל הסדר, ואיך זה קשור לאהבה

שמרנות ופרוגרסיביות, מסורת וליברליות, מבט לעבר אל מול מבט לעתיד - בליל הסדר מתקבצים ארבעה סיפורים שונים וסותרים, אבל גם משלימים, שמספרים את הסיפור של כולנו

המצווה של "והגדת" עומדת בלב ליל הסדר, אבל לפעמים עלינו דווקא להתרכז בצד השני - ולהיות קשובים. איריס בונדי מבקשת להיות בעמדה מקשיבה ומקבלת

האנושות מנסה פעם אחר פעם להשיג חירות על ידי צבירת כוח רב, שיאפשר שליטה, אלא שדרך זו נידונה להיכשל פעם אחר פעם. שליחותו של עם ישראל היא להציג אפשרות אחרת

הציווי לספר ביציאת מצרים לא מתחיל ונגמר בפסח: הוא פרוש על פני חגים נוספים, נמצא על דלתות ביתנו, מכונן את השבת ומגדיר חלק משמעותי מזהותנו - ועיקרו "כי גרים הייתם בארץ מצרים"

בני ישראל ניצבו כשהים מלפניהם, והצבא המצרי מאחוריהם. בדיוק כך הרגיש שרון שלום, כשצבא אתיופיה מאחוריו - ובפעם הראשונה ראה את הים לפניו במבצע משה. "הגדת אתיופיה" מספרת את הסיפור

המסורת היהודית רואה חשיבות בעצם שאילת השאלות, ובליל הסדר אנחנו רגילים לשאול "מה נשתנה". לאנה זילברמן סולוביי מציעה לנו לשאול גם "מה נשנה?"

בשנה שעברה, בעיצומו של הסגר, חגגנו את ליל הסדר אחרת - בלי המפגשים המשפחתיים הגדולים, ובלי מישהו לסמוך עליו שיערוך את הלילה הזה. מה למדנו מאותה חוויה?