בליבת הזיכרון ההיסטורי של חג הפסח לא נמצאים בהכרח גודל הרגע, הנס האלוהי, או מנהיגותו האנושית של משה. ככל שסיפור יציאת מצרים מתארך, הוא חוזר ומזכיר לנו כעם את המסר העיקרי: כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
המסר הזה הוא מסר של עבר ועתיד. הוא צופן את זיכרון העבר ומכונן את תודעת העתיד. הציווי לספר ביציאת מצרים לא מתחיל ונגמר בפסח: הוא פרוש על פני חגים ומועדים נוספים, הוא נמצא על דלתות ביתנו ובשערינו, הוא מכונן את השבת ומגדיר חלק גדול מזהותנו. הרב איתמר לפיד שואל מה מכל זה אנו בוחרים לספר לעצמנו, על עצמנו?
