פרשתנו מקדישה פסוקים רבים ללבושו של אהרון וכן חטיבה קצרה ביותר ללבוש בניו. בשני המקרים מסוכמת מטרת הלבוש בשתי מילים – "לכבוד ולתפארת":

וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת… וְלִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה… תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת. שמות כח, ב', מ'

הפסוקים קוראים להבין את העיסוק בלבוש ולחשוב על תיפקודם של הבגדים הנידונים במסגרת של 'כבוד ותפארת'. ברצוני להציע, כי אמירה זו משמעותית לא רק לאהרון ולבניו – אלא ללבוש באופן כללי. יתרה מזו, הפסוקים מדגימים שיח אודות לבוש, כך שניתן מתוכם לזקק עקרונות הנוגעים לשיח בנושא זה בכלל. אתמקד בארבעה עקרונות העולים מתוך הפסוקים הנוגעים לדיון בלבוש: הצורך בקִרבה, דרישה ליראת אלהים, החשיבות של חופש והתרחקות שיח הביגוד מעיסוק בגוף.

למאמר המלא