מי שמתבונן בתולדות התורה והמצוות, רואה כי ישנה מחלוקת מתמשכת. יש המטים את המצוות אל הקצה, אל הקשה לביצוע, ויש המעמידים את המערכת בסמוך לחיים

משה מבקש לכרות ברית עם כולם. עם מי שישנו ועם מי אינם עמנו פה היום. האם אפשר להציג יעד בו הברית בין ריבונו של עולם והאדם היא ברית עם כל בני האדם ולא רק עם בני ישראל?

חובת הזהות היא נסתרת ומופלאה, והציות לה מעמיד את האדם אל מול מה שמעבר לו - האבות, וריבונו של עולם

מה המשמעות של נציבות? האם היא מסמלת יציבות ודריכות או שמא דווקא סטאטיות ומקובעות? את זה מנסה משה מאיר לברר באמצעות פרשת ניצבים וילך