משה רבנו העיד על עצמו שהוא "לא איש דברים", אבל דווקא לא היסס לבוא בדברים קשים עם המרגלים, שהשתמשו בדיבור לרעה. אולי כדאי למנהיגים שלנו ללמוד ממנו

בדרך ליישוב הארץ, אלוהים מגביל את עם ישראל ודורש ממנו לוותר על שטחים מסוימים, אך מצד שני להיות נחוש בצדקת הדרך ובהפעלת הכוח הנדרשת כדי לתפוס שטחים אחרים. מצב מורכב? בהחלט

בתחילת פרשת דברים נכתב כי משה מתחיל "לבאר" את התורה, אלא שבדבריו אין שום פרשנות - אלא סיפור. מה בעצם מבקשים התורה ומשה ללמד אותנו?

משה מנהיג הקהילה טוען בפני העם שאין הוא איש דברים, הלא כן הדבר? האם יוכל להיות איש האמת הנקרא לכך מצליח להיות הוא גם כשהוא לא הוא?