תקציר
סדרה חדשנית זו עוקבת אחר המחשבה הפוליטית היהודית למן המקרא ועד היום. הסדרה מציגה את עושרה וגיוונה של המסורת הפוליטית היהודית שלא זכתה עד היום למקומה הראוי במחקר ובתודעה הציבורית, ומזמינה את הקורא לשוב ולעיין במסורת זו מנקודת המבט של השיח הפילוסופי-פוליטי המודרני. כל כרך כולל מבחר מקורות ראשוניים- מן המקרא, התלמוד וספרות המדרש, מספרות השאלות והתשובות, ההלכה וההגות של ימי הביניים והעת החדשה, ומתוך מאמרים ושאר דברים שבדפוס – שעברו התקנה וההדרה להקלת הקריאה והעיון. למקורות ראשוניים אלו צורפו עיונים ביקורתיים שנכתבו במיוחד על ידי מיטב הפילוסופים, החוקרים והמשפטנים בני זמננו. עיונים אלה ממשיכים את הדיון המצוי במקורות עצמם, ומשוחחים עמם לעיתים מתוך הסכמה ולעיתים תוך מחלוקת, תוך כדי הרחבת הדיון, זיקוקו, והבהרתו לקורא.
הכרך הראשון, "סמכות", עוסק בשאלת היסוד – מי ראוי למשול. אלו טיעונים לביסוס הסמכות השלטונית הוצעו במסות היהודית למן המקרא ועד להקמת מדינת ישראל? כיצד מתווכחים על טענות אלו וכיצד מגנים עליהן? כיצד מכוננים סמכות לגיטימית? המקורות עוסקים בסמכות האל, סמכותם של מלכים, כהנים ונביאים, של חכמים, רבנים וראשי הקהל, של שליטים נוכרים (בגלות) ושל מדינת ישראל. הכרך מסתיים בשאלה האם מדינת ישראל המודרנית יכולה להיות הן יהודית והן דמוקרטית.
הכרך השני, 'השתייכות', עוסק בשאלת ההשתייכות לעם היהודי ובגבולותיו של הקולקטיב היהודי. איך עוצבו היררכיות חברתיות, מגדריות ואחרות בתוך העם היהודי החל מן המקרא ועד ימינו? איזה יחס הופנה כלפי גרים שביקשו להצטרף לקהילה היהודית? ואילו גישות ננקטו בימי הביניים, בעת החדשה ובמדינת ישראל כלפי מי שביקשו להפסיק להשתייך לקולקטיב היהודי – כמו כופרים ומומרים – וכלפי הלא-יהודים שניצבים מחוץ לקולקטיב היהודי?