השאלה נתפסת כמובן מאליו של השפה. אי אפשר לנהל שיח בתחום כלשהו ללא שימוש בשאלות. לעתים אנו שואלים שאלות באופן ישיר: למה? כיצד? ולעתים השאלה מובלעת בתוך שיח המשיב עליה. השאלה מניעה את התשוקה המתמדת של בני אדם להבנה. מיום שעומד הילד הקטן על דעתו הוא מציג שאלות. לעתים בבגרותנו אנו שוכחים את השאלות בשל גודש התשובות, הנוהגים, המסורות, האידיאולוגיות או האמונות, אבל הן לא מרפות מאיתנו. השאלה היא הרגע הבסיסי שבו חורג האדם מכפיפותו המוחלטת לנסיבות חייו. השאלה לא משחררת בהכרח את האדם מהעובדות הבסיסיות הכפויות עליו, אבל היא מאפשרת לו להתייצב מולן, להביט עליהן מחדש ולתהות על משמעותן.
היתרון טמון בנעלם
בין אם היא נועדה לרכוש ידע, לגלות את שהוסתר או לערער על הקיים, השאלה מקיימת את האדם כיצור תבוני ובן חורין. מחשבות על השאלה ועל משמעותה בשיח הציבורי

השאלה היא תמיד שאלה ביחס למשהו. שאלת היסוד עתה היא מהו היחס המדויק בין השואל לבין ה"משהו" שעליו שואלים
השארת תגובה