גלעד בארי
גלעד בארי
היצירה הינה מסה שמבקשת לנטוע את השיח על אודות השמיטה בצומת מרכזי העומד בין טכנולוגיה, כלכלה וחברה. בפרט, ברקע המסה עומדת התחזית של גורמים כלכליים משמעותיים שלפיה השתכללות האוטומציה תביא לדרישה פוחתת לעבודה אנושית ותאפשר פנאי רב יותר. תחזית זו על "אבטלה טכנולוגית" מעוררת שאלות לגבי אופני הפעילות של האדם בעולם, ובאופן רחב יותר לגבי מהותו כ'צלם אלוקים'.
המסה מראה כיצד שאלות אלו דומות לשאלות שמעוררת שנת השמיטה, שמשמעותה המעשית בעולם חקלאי הייתה הקטנת העבודה והגדלת הפנאי למשך שנה. עצם העיסוק בשאלות אלו, הוא דיון חברתי וקיומי חשוב כשלעצמו, גם ללא התממשות במציאות של השמיטה או לחילופין של תחזית "האבטלה הטכנולוגית".
עם זאת, אני טוען כי הדגם של שנת השמיטה עשוי לשמש השראה גם ליישום מעשי שמהותו הכנה לעולם המתאפיין בהיקף מופחת של עבודה ופעילות כלכלית. החשיבות של הכנה כזו עולה מהגותו של הכלכלן החשוב ג'ון מיינארד קיינס, שלפיה ישנה סכנה במעבר חד מדי של האנושות מחיים הסובבים סביב הפעילות הכלכלית למצב "אבטלה טכנולוגית". הדגם של השמיטה, המתאפיין בהגבלה שלו בזמן, שיוצר לה אופי ורציונאל של "שנת התנסות".
שנת השמיטה אם כן עשויה למצוא רלוונטיות מחודשת כפרק זמן לבניית יכולות כלכליות, חברתיות וקיומיות לחברה שתעבוד פחות ותהיה חופשיה יותר לפעילויות אחרות. במובן הזה רעיון השמיטה העתיק עשויה להוות מענה עדכני לשאלות ששואלות המכונות החדשות.
גלעד בארי הוא חוקר בתחומי הכלכלה והחברה בממשלה ובמכוני מחקר מזה כעשור. משמש כיום כמנהל תחום מחקר באגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה, ובתוך כך מוביל פיתוח אסטרטגיה של הטמעת חדשנות וטכנולוגיה במשק.
הוא בוגר תכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) ומוסמך תוכנית המצטיינים במדיניות ציבורית, שניהם מהאוניבסריטה העברית בירושלים. למד בבתי המדרש 'הר עציון' ו'חברותא'. מוצא את מקומו בחיבור ותרגום בין תחומי דעת וסוגי שיח שונים.
