הסובלנות כרוכה בסבל,
והפסיפס הרב-גוני,
מותנה בהושטת קצה חבל,
להתכופף זה הגיוני.
הסובלנות כרוכה בסבל,
איש באמונתו יבליג,
בקש שלום, נתק הכבל,
רדפהו! לית מאן דפליג.
ואם ענווה ועוז הרוח
עוד יחרגו מן המוכר
אל חבל ארץ לא תחוח
לא תמשל כחרס הנשבר.
(לית מאן דפליג= בקונצנזוס)
השיר שכתב אלדד פורת, מנהל בית הספר המשותף חוף כרמל, לאחר כנס "בית מדרש לעת מחלוקת" שקיימנו לאחרונה, מספק תמונה אחת מתוך מחשבותיהם של מנהלים שלקחו בו חלק. כנס זה נולד על רקע המציאות הפוליטית הנוכחית והשלכותיה גם על מערכת החינוך ועל השיח בבתי הספר.
כ-50 מנהלים ומנהלות, מרמת הגולן ועד באר שבע, השתתפו בכנס ודנו בשאלות הכואבות והבוערות, מתוך עומק אינטלקטואלי, הקשבה ומחויבות לשיח השואב השראה מהמקורות והמשאבים התרבותיים של התרבות היהודית. כפי שניסחה זאת אחת המנהלות: " ביהדות יש את רוב התובנות והמצבים שאנו מתמודדים עימם עכשיו ולכן אפשר ללמוד כל הזמן"
בכנס הרצו נשיא המכון, הרב ד"ר דניאל הרטמן, ד"ר חנה פנחסי, הרב ד"ר שרגא בר און וד"ר יופי תירוש, וקיימנו פאנל מנהלים בו שיתפו מנהלות ומנהלים שונים את הדילמות, האתגרים והעשייה החינוכית בנושא. כמו כן הצגנו את תוכנית 'אות באות – דורשים שפה יהודית דמוקרטית' העוסקת בלימודי יהדות ודמוקרטיה "בדיבור אחד".
בסיום הכנס הביעו המנהלים את הבנתם המחודשת לגבי חשיבות חלקם ותפקידם ביצירת תרבות הדיון ועד כמה הכנס אפשר כדברי אחת המנהלות: "דיון בקומה גבוהה עם אנשים מעוררי השראה".
משתתפי הכנס הביעו נכונות ורצון להמשיך ולקדם את השיח בנושא בחדרי המורים והדגישו את הצורך להביא את השיח המורכב, על שלל זוויותיו, לבית הספר. "באופן אישי, אפעל ליצירת קשרים בין מורים ותלמידים מכל חלקי החברה הישראלית". כתבה מנהלת אחת בעקבות הכנס ומנהל אחר היטיב לסכם את תפקידה המרכזי של מערכת החינוך במילים: "עלינו להעיז ולהבין שאנחנו החזית והסיכוי של המדינה להחזרת השיח ההגון".
אנחנו מבקשים להודות לכלל משתתפי הכנס על שיח אמיץ, נוקב וכואב לפרקים. נוכחנו שוב באיכות האדירה של מנהלי ומנהלות בתי הספר ובתפקיד הקריטי שלכם בחינוך הדור הבא של החברה הישראלית.
