שיעור א: אנושיות (הומניזם)
שיעור ב: בחירה
שיעור ג: גיוון
שיעור ד: דיאלוג
שיעור ה: הפרדת רשויות
שיעור ו: וולונטריות
שיעור ז: זכויות אדם
שיעור ח: חופש הביטוי
שיעור ט: טבע האדם
שיעור י: יושרה
שיעור כ: כבוד האדם
שיעור ל: לאומיות
שיעור מ: ממלכתיות
שיעור נ: נאמנות
שיעור ס: סובלנות
שיעור ע: ערבות הדדית
שיעור פ: פלורליזם
שיעור צ: צדק חברתי
שיעור ק: קול
שיעור ר: רוב ומיעוט
שיעור ש: שוויון
שיעור ת: תיקון חברתי
יסודותיה הרעיוניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מונחים כבר בבסיס הקמתה. הם משתמעים ממגילת העצמאות ונוסחו בהמשך בכמה וכמה חוקי יסוד. עם זאת, יש להכיר בכך שהמפגש בין המסורת היהודית לערכי הדמוקרטיה הוא בבסיסו מפגש מתוח שבו ניצבים זה מול זה ערכים שונים ולעתים סותרים, ומהווה זירת עימות למחלוקות כבדות משקל המעסיקות את העם היהודי בכלל ואת החברה הישראלית בפרט. לעומת זאת ניתן לראות כיצד מפגש זה משמש גם קרקע פורייה להתחדשות רעיונית ומוסרית, לחינוך למורכבות ולעשייה משמעותית המחזקים את שני צדי המשוואה של המדינה היהודית – דמוקרטית.
החברה הישראלית מושפעת עמוקות מהאקלים הפוליטי השורר בה ולכן אין פלא שהקיטוב ההולך ומתעצם ברטוריקה של ההנהגה הפוליטית מוצא את דרכו גם לשיח הציבורי הכללי. בסוג שיח שכזה, מבקשים היריבים הפוליטיים ליצור בידול ביניהם לבין הצד השני ולכן נוטים לנכס לעצמם ערכים דמוקרטיים מחד או יהודיים מאידך, ולהציג את הצד השני כמי שוויתר על ערכים אלו או אף מתנגד להם. כך מקצין בהדרגה השיח ונוצרת תודעה שבה אנו, תושבי המדינה, נדרשים "לבחור צד", כביכול, בין תומכי היהדות למצדדים בדמוקרטיה.
הפיצול בין "שפה יהודית" ל"שפה דמוקרטית" יוצר שיחה שנעה במסלולים מקבילים שאינם נפגשים לעולם. נראה שיותר מאי פעם זקוקה החברה הישראלית לשפה מחברת!
נדרשת שפה המבקשת להמשיג ולנסח את מערכת היחסים בין יהדות ודמוקרטיה לא במונחים של יריבות נצחית, אלא במונחים של "מחלוקת לשם שמים" – מחלוקת מפרה, המונעת מתוך הבדלים אידיאולוגים אמיתיים ולא מתוך אינטרסים צרים ומידיים, מחלוקת שיש לה ערך ותועלת ושלא אמורה להיפתר בהכרעה חד צדדית.
תוכנית בארי במכון הרטמן רואה במערכת החינוך את הזירה המשמעותית ביותר שעליה מוטלת המשימה לאחות את השבר בין התרבות היהודית לערכי הדמוקרטיה. אנו רואים את הצורך העולה מן השטח באפשרות לקיים את השיח ומתוכו נולדה היוזמה החינוכית "אוֹת בְּאוֹת" – דורשים שפה יהודית דמוקרטית.
יוזמה זו מבקשת לקחת את הכוח היסודי המניע את התרבות היהודית לאורך שנותיה – המדרש, ובאמצעותו לדרוש יהדות דמוקרטית המדברת בשפה רלוונטית, עשירה ומרובדת. אנו מאמינים שלא ניתן כיום לקיים חיים שלמים כיהודים ציונים במדינת ישראל, ללא זהות יהודית משמעותית שרואה בדמוקרטיה את הדרך החיונית והראויה להיות עם חפשי בארצנו.
אנו מאמינים באפשרות להכניס את הסוגיות הבוערות המעסיקות את החברה הישראלית לתוך כותלי בית הספר ולהזמין את התלמידות והתלמידים להיות "הרשות הדורשת" –דהיינו שותפים פעילים בלמידה שמקיימת הן את מצוות המעורבות האזרחית והן את הצו של היות חלק מהקהילה הפרשנית היהודית.
יוזמת אות באות בוחרת סוגיות המעסיקות את החברה הישראלית, מזקקת מתוכן ערכים ומאפשרת לנו להעמיק בשאלות ובמתחים המונחים בבסיסן, תוך התבוננות בהן גם דרך הזווית של התרבות היהודית.
עבור כל אות באל"ף-בי"ת העברי נכתבים ערכים ובעקבותיהם יחידה בית מדרשית המאפשרת לתלמידים לרכוש את השפה המחברת ואף להוסיף עליה משלהם באופן המשתלב בשרשרת היצירה היהודית-דמוקרטית. מטרתנו היא ליצור בהדרגה "מילון" שלם.
אנו מזמינים אתכן ואתכם, נשות ואנשי החינוך, לקחת חלק ביצירת מילון זה ובאמצעותו ליצור מרחב פורה לשפה משותפת. מרחב שיאפשר לאנשי החינוך ולתלמידים לקיים שיח מעמיק ורלוונטי המשלב באופן טבעי את המציאות החברתית עם עולם התוכן של תרבות יהודית-ישראלית. כוונתנו היא שלימוד זה יוביל לידי מעשה במרחב הקהילתי הבית ספרי ומחוצה לו במגוון דרכים.
תוכנית "אוֹת בְּאוֹת" היא פרי יוזמה חינוכית של תוכנית בארי במכון הרטמן.
כתיבה: יהודה טאובמן, אילנה ביטון, ד"ר איתן כהן, ד"ר איילון אדלשטיין, יורם גלילי
יעוץ ועריכת תוכן: יוחאי עדן, ד"ר רננה רביצקי פילזר
וועדת היגוי וליווי: אלון מור, יעל קרואל, יהודה טאובמן, יוחאי עדן, רננה רביצקי פילזר
עריכת לשון: דנה רייך
עריכה אקדמית: ד"ר רעות גרין
עיצוב והפקה גרפית: סטודיו דוב אברמסון
הפקת דיגיטל: יוחאי שרון
אנו מודים לא.נשי המחקר והחינוך של שלום הרטמן על תרומתם לתוכנית בחשיבה משותפת ובכתיבת מדור דעה לכל אחד מהמושגים והאותיות.
