השיעור "פתח לנו שער" הוא שיעור לפתיחת שנת הלימודים ולקראת חגי תשרי, והוא מתאים לכיתה ח' במסגרת שיעורי תרבות יהודית-ישראלית (אך ניתן להעבירו גם בכיתות אחרות). בנוסף קיימת גירסה נוספת של אותו שיעור בשם "פתחו את השער". גירסה זו קלה יותר ומתאימה ללימוד כשיעור חינוך בכיתה ז'. אנו מזמינים את המורים לצפות בשתי הגרסאות ולבנות את השיעור המתאים ביותר למסגרת ההוראה.
חודש אלול ותחילת השנה מזמנים לנו שערים רבים. אנחנו נכנסים בשערי כיתות חדשות, לעיתים בשערי בתי ספר חדשים, ונפתחים לפנינו גם שערים חברתיים חדשים. השער, אותו פתח בקיר או בחומה, המאפשר לעבור ולהכנס אל מרחב / מקום אחר, בעל משמעות מגוונת בשפה העברית ובייחוד על רקע חגי תשרי.
השער הוא גבול, מרחב סיפי (לימינלי) המהווה מעבר בין שלב לשלב, בין מצב למצב או בין מקום למקום. לעיתים אנו מבקשים לשנות או להתאים משהו בעצמנו כשאנו עוברים בשער. לעיתים, גם אם אין אנו מבקשים, המעבר בשער משנה אותנו.
המילה 'שער' בעלת תפקיד גם בהקשרים רוחניים- נפשיים. "שערי שמיים", "שערי הלב", "שערי תפילה", הינם ביטויים רווחים בהקשרים אלה, וחגי תשרי מעניקים להם דגש מיוחד. בשיעורים אלה נתמקד במשמעות של המילה/ המושג 'שער' בחיינו. נעסוק במשמעויותיו המגוונות. נעמוד על תפקידו של השער בעולם העתיק, במסורת היהודית, בשירה העברית וננסה לפתוח שערים אישיים וכיתתיים.
תרגיל פתיחה – משימה קבוצתית או כיתתית:
לפניכם תמונות מגוונות של שערים בערים עתיקות בארץ ובעולם (לחצו על התמונות להגדלה). התבוננו בתמונות וחשבו:
הרחבה אפשרית – שערי ערים במקרא
(חלק זה ניתן ללמד כהרחבה לשיעור, או לדלג עליו)
השער היווה את מרכז החיים של העיר המקראית. מעבר להיותו פתח בחומת העיר וציון רשמי של הכניסה אליה, השער היה גם מבנה רחב ממדים, ופעמים רבות כלל חדרים שבהם ניהלו את המסחר ואת מוסדות השלטון המקומי.
לפניכם מספר פסוקים המתארים ביטויים שונים של פעילות משפטית שהתקיימה בשערי העיר. התמקדו בשני פסוקים והסבירו את הפעילות אותם הם מתארים.
מדוע, לדעתכם, התקיימו פעילויות אלו בשער העיר?
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק.
וְהוֹצֵאתָ אֶת-הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת-הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, אֶל-שְׁעָרֶיךָ–אֶת-הָאִישׁ, אוֹ אֶת-הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים, וָמֵתוּ וְכָל-הָעָם, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.
אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא, וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר
וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי–הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.
אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ–אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם.
שִׂנְאוּ-רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב, וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט.
וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שֵׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר בֹּעַז; וַיֹּאמֶר 'סוּרָה שְׁבָה פֹּה וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב… וְגַם אֶת רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִּי לְאִשָּׁה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם. וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים 'עֵדִים; יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל
למורה:
שער העיר, כאמור, היווה את מרכז החיים. מקום המשפט והמרכז המנהלי, הכלכלי והפולחני של העיר. הוקצה בו מקום מיוחד לשופטי העיר ושוטריה. הענישה הפומבית התרחשה בשער ושם התמקם גם הנביא המוכיח את העם ובשל ביקורתו גם ספג בוז והשפלה. בקרבת השער התנהלו חיי המסחר ושם גם נקבע מדד המחירים. המונח "שער החליפין" מקורו בפעילות הכלכלית שהתנהלה בשער העיר. בשער ישבו גם אנשי המנהיגות המקומית ובמעמד זקני העיר נערכו טקסים שונים.
בפסוקים המצוטטים ניתן למצוא פעולות בעלות ערך משפטי שנעשו בשער (קניית מערת המכפלה, נישואי בועז ורות, שהיה בהם קניין שדה וייבום). השער מתואר כבית משפט פתוח השומר על משפט צדק ועל דאגה לעני. בשער באו גם החוטאים על עונשם. השער מייצג את העיר בעצם היותו פתח הכניסה הרשמי שלה ומתווה גבולותיה הפיזיים וגם כמגדיר את קהילתה וערכיה.
(למורה: החלק הבא מאפשר היכרות עם הפיוט 'פתח לנו שער'. פיוט זה, הנועל את יום הכיפורים, מאיר את חווית התפילה בבית הכנסת מתוך תחושה מעורבת של אימת הדין ותקווה להיכלל בשער החיים. השער המתואר כאן, אם כן, הוא שער זמן העומד להסגר עם תום המועד. יחד עם זאת, בהמשך מתאפשרת היכרות עם השיר 'צל ומי באר', שם קיימת הזמנה אנושית רחבה לפתיחת שער, השער בשיר זה כולל הזמנה להיות חלק מהבית, חלק מהחיים. מוזמנים לבחור אילו מקורות ללמד ועם אילו שערים לפתוח את השנה.)
יש המדמים את יום הכיפורים לשער זמן, המאפשר לנו לעבור תהליך התבוננות פנימית מעמיקה בכל הנוגע להתנהלותנו בעולם. תפילת נעילה החותמת את יום הכיפורים כוללת בתוכה את הפיוט "פתח לנו שער". פיוט זה מהווה את רגע השיא בתפילת נעילה בקהילות המתפללות על פי נוסח אשכנז. חוויה דומה חווים גם המתפללים על פי נוסח ספרד, שם מושר הפיוט "אל נורא עלילה". התפילה מגיעה בסוף מהלך ארוך של וידוי, בקשות סליחה ותחינה. זמן קצר לפני שקיעת השמש, פותחים את ארון הקודש, ספרי התורה מגולים, הקהל עומד על רגליו והחזן שר את הפיוט. מילות הפיוט ונקודת הזמן שבה הוא נאמר, מעצימות את התחושה כי כעת מצויה ההזדמנות האחרונה כמעט להיכנס בשערים העומדים להינעל, לבקש מה שעוד ניתן.
האזינו לפיוט 'פתח לנו שער' החותם את תפילות יום הכיפורים בביצוע ובלחן של חנן יובל:
חנן יובל כותב על חוויותיו תוך כדי הלחנת הפיוט:
…לאורך השנים ניסיתי לדמיין לעצמי מי נמצא שם מאחורי השער, מי הדמות שמוכנה לפתוח אותו בחמלה גדולה. הדמות שעלתה לנגד עיני הייתה דמות אבי, שנפטר בילדותי כשהייתי בן תשע. עד היום כשאני מנסה לדמיין את האל השוכן במרומים – פני אבי הם אלה שעולים לפני. אבי שבשמיים.
פתח לנו שער / מילים: מן התפילה
פְּתַח לָנוּ שַׁעַר
בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר
כִּי פָנָה יוֹם.
הַיּוֹם יִפְנֶה
הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה
נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ.
אָנָא אֵל נָא
שָׂא נָא
סְלַח נָא
מְחַל נָא
חֲמָל נָא
רַחֵם נָא
כַּפֶּר נָא
כְּבֹשׁ חֵטְא וְעָוֹן
אנחנו מוצאים לחנים רבים מאד לפיוט זה. מוזמנים להאזין לביצועים הבאים:
ביסוד הפיוט הזה עומדת האמונה כי שערי שמיים נפתחים ביום הכיפורים ועם צאת היום הם חוזרים ונסגרים, כפי שמופיע במקור הבא:
"ואם עשיתם תשובה לפני אני מקבל אתכם ואדון אתכם לכף זכות, לפי ששערי שמים פתוחים ואני שומע תפילותיכם, שאני משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים, עד שלא אחתום גזר דין ביום הכיפורים."
השירה העברית והכללית מזמנת לנו שירים רבים בהם מופיעים שערים. האזינו לשיר "צל ומי באר" מאת יורם טהרלב, ובחנו את משמעותו של השער בשיר:
מהו אופיו ומשמעותו של השער המתואר כאן? איזו הזמנה קיימת בשיר?
צל ומי באר / מילים: יורם טהרלב, לחן: לוי שער
במדרון מעל הוואדי
עץ השקדייה פורח
באוויר ניחוח הדסים
זה הזמן לפני הקיץ
שעריו הלב פותח
ותמיד ברוכים הנכנסים.
בימים אשר כאלה
מחכים עד בוא הליל
מחכים לצעדים קרבים
לא סוגרים את הבריח
לא עוצמים את העיניים
בימים כאלה מקשיבים.
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר.
זה הבית שבנינו
זה האורן שנטענו
זה השביל וזוהי הבאר
מי שבא לפה אחינו
מי שבא יסב איתנו
והשער שוב לא יסגר.
חודש אלול הינו החודש האחרון בשנה העברית. ישנה תפיסה הרואה את החודש הזה כפרק זמן המאפשר לקיים חשבון נפש על מעשינו בשנה האחרונה, על מנת להשתפר לקראת בואם של ראש השנה ויום הכיפורים. יש הרואים את חודש אלול כחודש בו תלויה כל השנה החדשה שלפנינו.
"חודש אלול הוא התחלת השנה החדשה , והוא השער שכל השנה החדשה תלויה בו, שלפי מידת ההכנה בחודש אלול נקבעה כל השנה"
עבודה ודיון בזוגות:
לפניכם תיאור מגוון של פעולות הכנה לקראת שנת הלימודים, התמקדו בשתי פעולות הכנה מתוך הרשימה, או נסחו פעולות הכנה שלכם והסבירו כיצד פעולות אלה מסייעות לכם לפתוח בהצלחה את שער השנה החדשה:
הכנת הילקוט | תשלום שכר לימוד | שיחה עם מבוגר.ת משמעותי.ת | מידע לגבי המחנכ.ת והמורים | מידע לגבי התלמידים.ות בכתה | קניית תלבושת אחידה | הבטחה עצמית ללמוד טוב יותר השנה | קניית בגדים | קניית ציוד לימודי | ציפיות להצליח מבחינה חברתית | עידוד ודירבון עצמי להתחיל את שנת הלימודים | ניצול ימי החופש האחרונים | בדיקת ימי החופשה הקרובים .
משימה אישית:
קראו את שירו של המשורר הנורווגי אולב האוגה:
זה החלום / אולב האוגה
זֶה הַחֲלוֹם שֶאָנוּ נוֹצְרִים בְּלִבֵּנוּ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה:
שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוּפְלָא יִקְרֶה פִּתְאוֹם,
שֶּׁזֶה מוּכְרָח לִקְרוֹת,
שֶׁהַזְּמַן יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַסֶּלַע יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁמַּעְיָן נִסְתָּר יִפְרֹץ לְעֻמָּתֵנוּ,
שֶׁהַחֲלוֹם עַצְמוֹ יִפָּתַח לְפָנֵינוּ
וְשֶׁבֹּקֶר אֶחָד נְשַׁיֵּט בְּלִי מֵשִׂים לְתוֹךְ
מִפְרָץ קָטָן שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן.
משימה כיתתית:
התחלקו לקבוצות וחלקו ביניכם את אותיות ה- א-ב (ניתן לתת לכל קבוצה פתק עם האותיות שלה. יש לדאוג שלכל קבוצה יהיו אותיות שונות). חשבו על שם של שער המתחיל באות המתאימה, שלדעתכם, יוסיף לכיתתכם בשנה זו. מוזמנים ליצור קולאז' יצירתי לשער שיצרתם וברכה מיוחדת למימוש הכוחות הגנוזים בו . (מוזמנים להעזר במילים וביטויים שהופיעו בטקסטים הקודמים)
לדוגמא :
ח – שער חמלה
י – שער יצירתיות
כ – שער כתיבה וקריאה
ל – שער לכידות
