אנחנו והגויים: להיות העם הנבחר

האם הבחירה בעם ישראל חייבת ליצור הצטמצמות תודעתית למצב של "העם היהודי מול אומות העולם" ולהתעסקות בשאלה "מה טוב ליהודים ומה רע להם", או שאפשר (וצריך) גם אחרת?

מה המשמעות של המילים "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית י"ב ב)? האם פירושן הוא שיש ליהודים תפקיד מרכזי בברכת העולם כולו? או שמא אפשר לראות בכך התניה מסוכנת, המציבה את ברכת העולם כולו בתלות ליחסו ליהודים?

נשיא מכון שלום הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, מודאג מהפרשנות השנייה: אם בגלות אפשר היה להתנחם תיאורטית בפסוק "וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר", ברגע שחזרנו לארץ הוא עלול להיות משחית, משום שיש לנו אחריות על המיעוט הלא יהודי שבתוכנו. ובעת הזאת, של המלחמה באוקראינה, ניכר יותר שיש בידינו גם הכוח וגם החובה לתרום לעולם סביבנו, בלי לחשוב על ההקשר היהודי הצר.

מוזמנים ומוזמנות לצפות בפרק נוסף בסדרה "שאלה של זהות: אנחנו והגויים", המשודרת בערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" של אלכס צייטלין.

השארת תגובה