יוסף אחיטוב, (2012-1933), חבר הקיבוץ הדתי, הוא אחד מאנשי ההגות המיוחדים שקמו בדורנו לציונות הדתית בכלל, ולתנועת הקיבוץ הדתי בפרט. במרכז עולמו הרוחני של אחיטוב עמדו הקהילות שבתוכן חי ופעל – הקיבוץ הדתי, הציונות הדתית והחברה הישראלית – וכלפיהן ולמענן ניסח את הגותו. מחויבותו העמוקה למעגלי שייכות אלה הציבה אותו לא פעם בעמדה של ביקורת. הוא חרד לעתידה של הציונות הדתית שעל ברכיה גדל; זיהה את המגמות המתפתחות בה הרומסות את הסיכוי לקבלת האחר ולכינון דיאלוג פתוח עמו; ולא נלאה מלהצביע על חלופות הלכתיות נוספות הגלומות במסורת היהודית.

משבי רוח הוא ביקורת נוקבת ואמיצה שכתב אחיטוב במשך כעשור בבימות שונות כלפי המגמות המשיחיות המטפיזיות המתפשטות בציונות הדתית. בפרקים השונים מנסה הספר לבודד מרכיבים של מטפיזיות המושכים את הציונות הדתית של ימינו למחוזות של ניכור, בדלנות, קיצוניות לאומית וקיפאון דתי; ולהצביע על אלטרנטיבות שהנחו בעבר את גדולי הפוסקים ואת ההוגים בראשית הציונות. מבעד לשורות עולה דאגה כנה לעתידה של הציונות הדתית ושל החברה הישראלית כולה, מבט מפוכח על מצבה בהווה וניסיון לחיזוק ערכי היסוד הראשוניים שלה, הנעוצים בעבר.

עורכי הספר הם ד"ר יקיר אנגלנדר, המלמד היום באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו, ופרופ' אבי שגיא, ראש התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים.