תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

אבא שלי היה רב: חרפת הקרבה המשפחתית בבחירות לרבנות

הזנחה ארוכת שנים איפשרה לרבנות הראשית להפוך למפעל ג'ובים המחולקים בין קרובי משפחה. ההיגיון הדורש גיוון בגוף הבוחר של השופטים חייב לחול גם על הגוף הבוחר של הרבנים הראשיים והדיינים
הרב יעקב שפירא והרב דוד יוסף. מתוך ויקימדיה:
הרב יעקב שפירא והרב דוד יוסף. מתוך ויקימדיה:
ד"ר תומר פרסיקו הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן, עמית רובינשטיין באוניברסיטת רייכמן, ועמית בכיר במרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. תחומי התמחותו כוללים רוחניות עכשווית, זהות יהודית מודרנית, התחדשות יהודית וצורות של חילון ודתיות בישראל. ספרו 'מדיטציה יהודית: התפתחותן של תרגולות רוחניות ביהדות זמננו' יצא בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ב-2016. ספרו 'אדם בצלם אלוהים: הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות' יצא ב-2021 בהוצאת ידיעות ספרים, ועתיד לצאת לאור באנגלית בהוצאת NYU Press. ספרו

בתחילת אוגוסט כולנו מוזמנים לאירוע משפחתי. מסלון ביתנו נוכל לעקוב אחר המאבק לכבוד ולפרנסה של כמה משפחות חרדיות וחרד"ליות, מרוץ למיליון הידוע בכינויו "הבחירות לרבנות הראשית".

פרק הסיום הפעם מושקע במיוחד: בפינה האשכנזית מבקש את הכתר הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב ובנו של הרב אברהם שפירא, שהיה בעצמו ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי. בפינה המזרחית יתמודד הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה, שהיה הרב הראשי הספרדי, ואחיו של הרב יצחק יוסף, שהוא הרב הראשי הספרדי היום. מולו עולה למגרש יהודה דרעי, אחיו של אריה דרעי. כאן מציעים לנו אפוא דֶרְבִּי פנים־ש"סי מרתק.

מה עשו אזרחי ישראל שזכו בכל הטוב הזה? דבר מלבד הזנחה ארוכת שנים, שבהן הרבנות הראשית הפכה למפעל ג'ובים נפוטיסטי. גם הרב הראשי האשכנזי הנוכחי, דוד לאו, הוא בנו של הלשעבר ישראל מאיר לאו, אם כי זה עדיף על בחירתו של כלי ריק דוגמת הרב יונה מצגר, שבכהונתו עסק בנטילת שוחד. הגוף הבוחר של הרבנות הוא לב הבעיה. הוא מורכב מ–150 איש, מתוכם 80 רבנים ו–70 נציגי ציבור. האחרונים כוללים ראשי מועצות דתיות, מינויים של שר הדתות, ראשי ערים גדולות וגם חמישה חברי כנסת. הרבנים הבוחרים הם כמובן רק גברים אורתודוקסים. ראשי המועצות הדתיות — כנ"ל וכך גם המינויים של שר הדתות.

יש אפוא רוב מוחלט לאוכלוסייה שהיא מיעוט קטן — לא יותר מ–12% מהאזרחים היהודים. לו היתה הרבנות הראשית גוף סמלי בלבד, ניחא. אלא שהרבנים הראשיים משפיעים על חיי כולנו במגוון דרכים, מעריכת חופות שהן הדרך החוקית היחידה להתחתן בישראל, דרך שליטה על בתי הדין שדרכם מתגרשים ועד עיצוב מחירי המוצרים בסופר באמצעות כללי הכשרות. וזה עוד לפני שהממשלה הנוכחית תרחיב, כפי שהיא מעוניינת, את סמכויות בתי הדין הרבניים.

במצב כזה כינונו של גוף בוחר שבו קיים רוב אוטומטי לגברים אורתודוקסים הוא חרפה אנטי־דמוקרטית. הזועקים למען גיוון הגוף הבוחר של השופטים ודאי יבינו שאותו היגיון חייב לחול גם על הגוף הבוחר של הרבנים הראשיים והדיינים.

במצב הנוכחי יש שתי אפשרויות שבהן הרבנות הראשית ממשיכה להתקיים. האחת היא שסמכויותיה יופשטו ממנה, ושני הרבנים הראשיים יהפכו לדמויות ייצוגיות בלבד. האפשרות השנייה היא שיתוקן החוק כך שאת הרבנים הראשיים יבחר הציבור, אם בבחירות ישירות ואם דרך נציגיו בכנסת.

במקרה האחרון אפשר להעתיק את אחד המודלים שמוצעים בהקשר של בחירת שופטי בית המשפט העליון: ועדה המורכבת מחברי קואליציה, חברי אופוזיציה ונציגי הרבנות, שבה לשום צד אין זכות וטו וההכרעה מושגת מתוך דיונים והגעה לפשרה באשר לזהותם של הרבנים. או הרבות.

  • המאמר פורסם לראשונה בעיתון הארץ.

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

עוד בנושא

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics