/ מרכז קוגוד

שיח' ד"ר ח'אלד אבו ראס במפגש "מזור לנפש": "הדת והאמונה יכולות להיות גשר"

במפגש בינדתי במכון הרטמן אמר אבו ראס: "חגי האביב וחודש רמדאן מזמינים אותנו לחשיבה פנימית ועצמאות רוחנית. איננו שוכחים את הכאב אך גם את האהבה לא נשכח. את היחד ואת האמונה בשלום"
ח'אלד אבו ראס, הוא חוקר במרכז קוגוד של מכון שלום הרטמן. בעל תואר דוקטור בלימודי האסלאם ובספרות הערבית באוניברסיטת בר אילן. נושא עבודת הדוקטורט היה השיח' הסוּפִי הירושלמי מוחמד הַאשִׁם אל־בַּעְ'דַאדִי (מ' 1995). ד"ר אבו ראס עבר השכלה דתית וחניכה צוּפית-רוחנית על ידי השיח' הצוּפִי מֻחַמַּד הַאשִׁם אל־בַּעְ'דַאדִי, והשיח' הסוּפי עַבְּד אל־סַּלַאם מַנַאסרַה, שהוא ראש האחווה הצוּפית של טַּרִיקַת אל־סַּלַאם אל־קַאדִרִיַּה בצפון הארץ. ד"ר אבו ראס משמש כמרצה לשפה וספרות הערבית במכללת סכנין להכשרת עובדי

11

 

بسم الله الرحمٰن الرحيم.

בשם אלוהים הרחמן והרחום.

ברוכות הבאות וברוכים הבאים להתכנסות "מזור לנפש".

أهلًا وسهلًا بكم في اجتماع شفاء القلوب

 

שמי ח׳אלד ואני חוקר במכון שלום הרטמן וחבר בארגון "בני אברהם לשלום".

يا أيها الذين آمنوا كُتب عليكم الصيام كما كُتب على الذين من قبلكم لعلكم تتقون، أيامًا معدودات.

הוי המאמינים! – נכתב לכם לצום כאשר נכתב לקודמיכם, למען תִּוָּרְאוּ, ימים ספורים תצומו. (סורה 2 הפרה פסוק 184-183)

מה נוראים הימים הללו, כאב גדול נפל על כולנו. מה איומה האכזריות. מה רב הסבל. מה רבו הייסורים.

הכאב עמנו. אכן. לא חלף הכאב, והאש המְאַכֶּלֶת עודנה בוערת. לא הרחק מכאן, בשדות הקטל, ובתוך ליבנו כולנו, עמוק בחזה.

אך הנה חגים באים. חודש הרמדאן, חג הפורים, באיראן וכורדיסטן חג הנורוז, ואצלנו, עוד מעט עיד אלפטר, הפסח והפסחא. המשפחות מתכנסות, השולחנות ערוכים. איננו שוכחים את הכאב אך גם את האהבה לא נשכח. את היחד והביחד ואת האמונה בשלום ובשיתוף. חגי האביב וחודש רמדאן מזמינים אותנו לחשיבה פנימית ועצמאות רוחנית.

כששוקעת השמש מעבר לאופק, אנו רועדים וחשים בגופנו את העוצמה הגדולה שבתוכנו. אנו מאמינים כי אללה אִיווָּהּ לְמוֹשָׁב לו את לב המאמין. ואנחנו, לב אל לב, כולנו יחד.

התכנסנו לאירוע זה כדי ללמוד איש את אחיו, אשה את אחותה, לברך האחד את חברו בחגו, ולשבור את צום רמדאן ביחד במעשה חסד ואחריות.

חגי האביב וחודש רמדאן יהיו לנו לתקופה של אחדות, של תמיכה והתפתחות. הבה ונזכור, בעת צרה לכולנו, שהאמונה והדתות יכולות להיות גשר חזק על פני התהפוכות, הקרעים והפצעים. ובין אם מאמינים באל האחד והטוב, או אולי בעקרונות האנושיים של האהבה והחמלה – כך או אחרת, נפתח את ליבנו כי יש באמונתנו כוח להביא לשלום ולאחדות.

נושיטה אפוא ידנו לשלום, ונביא יחד ברכה וגם שמחה לימים אלה. נושיט יד לשלום, נחפש דרכים לחיבור בין כולנו – בנות ובני אברהם, הגר ושרה, יצחק וישמעאל, וכל נביאי האמת והצדק – נצית את ניצוץ התקווה והאמונה באחדות ובהתחברות של כולנו. נהיה נא "מזור לנפש" וניצור עולם טוב יותר, עולם של שלום ופיוס, עולם של גילה ודיצה, לנו ולבנינו ולבנותינו עד עולם. כן יהי רצון ונאמר אמן.

ברוכות וברוכים תהיו.

עוד בנושא
הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics