מוטיב השינה והערות רווח במסורת היהודית ובעת הזו במיוחד. פיוטי הסליחות נשמעים בימים אלה וקוראים לנו להתעורר משינה תודעתית. ההיערכות לשנה החדשה תובעת מאיתנו ערנות ורגישות. חגי תשרי מזמינים אותנו להתבונן אל חיינו ומעשינו.
נראה כי ההזמנה להתעורר משמעה תנועת נפש אינטימית שיש בה כנות, אמת וחמלה והיא עשויה לסייע לנו לדייק את בחירותינו, לתקן משגים וטעויות ולחיות באופן המיטיב עם עצמינו ועם אחרים.
דר' מלילה הלנר אשד כותבת:
התעוררות משמעה לקום משינת התודעה שלנו ולהתעורר לחידה של מי אנחנו ומה היעוד של קיומינו בעולם הזה. על פי הזוהר, התעוררות היא ההכרה המחודשת שלנו בטבענו האמיתי והיא מבקשת ודורשת את עבודתנו לריפוי העולם בכל המישורים: האישי, הבינאישי, החברתי, הלאומי, הקוסמי.מלילה הלנר אשד, מתוך התעוררות – בן אדם מה לך נרדם, לקט מאמרי דעה, פיוטים ומקורות לחגי תשרי בהוצאת התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
חווית התעוררות נפשית-רגשית עשויה להכיל מגוון ביטויים רחב כמו: חשבון נפש, וידוי, גילוי מחודש, סקרנות, רצון להיטיב, הימנעות ממעשים מסוימים ובחירה באחרים, תיקון, ריפוי ועוד. היא כורכת בחובה, מן הסתם, מנעד רגשות רחב מאד, מכאב וחוסר נחת ועד התלהבות וזיכוך.
בשיעור הזה, המיועד לכן.ם מורות ומורים, ישנה הזמנה להתעורר יחד. בחלקו הראשון נבחן מה עשוי לעורר אותנו, ובחלקו השני נתמקד ברעיונות העשויים להניע אותנו לפעולה. השיעור מתאים כחלק מימי ההערכות לקראת שנה"ל, או לאחד ממפגשי חדר המורים.
התמקדו בשתי שאלות המופיעות בשיר, אחת שקל לכם יחסית לענות עליה ואחרת שמעוררת את סקרנותכם, או שאלה שאין לכם תשובה לגביה.
בזוגות – שוחחו על השאלות שבחרתם. הסבירו מדוע בחרתם את השאלות, אילו תחושות/ מחשבות הן מעוררות אצלכם?
חשבו על חוויה בחייכם שגרמה לכם להתעורר ושתפו מה הניע את התהליך הזה וכיצד חוויתם אותו.
בסוף השיר מתוארים כמה סמלים המייצגים את תהליך ההתעוררות של היוצר. חשבו על סמל אישי המאיר תהליך פנימי כזה שלכם.
אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ – מקורות מעוררים
לפניכם מקורות שונים המתארים חוויות התעוררות מגוונות (להורדת קובץ מקורות להדפסה – לחצו כאן). תלו את המקורות (מוגדלים) על קירות החדר, עברו וקראו אותם ובחרו מספר משפטים שאתם מזדהים איתם והם נותנים לכם השראה לחשבון נפש. לאחר ההסתובבות שבו בקבוצות של ארבעה ודונו:
איזה טקסט בחרתם.ן?
מה עורר אצלכם.ן הזדהות?
כיצד הטקסט נותן לכם.ן השראה לתקן או להיטיב עם עצמכם ועם סביבתכם?
רמב"ם- הטיבו דרכיכם
אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזרת הכתוב, רמז יש בו, כלומר: עורו, ישנים, משנתכם! ונרדמים, הקיצו מתרדמתכם! וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם! אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם! ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה. לפיכך צריך כל-אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה. (רמב"ם, משנה תורה, הלכות תשובה, פרק ג', הלכה ד')
לילה / אלי אליהו
אֲנַחְנוּ כָּעֵת עַל חֶצְיוֹ הָאָפֵל
שֶׁל הַכּוֹכָב, בִּתִּי. וְאוּלַי בְּכָל זֹאת
אֶפְשָׁר לוֹמַר דָּבָר עַל הָעוֹלָם –
חֶצְיוֹ אָפֵל חֶצְיוֹ מוּאָר.
כָּךְ גַּם הָאָדָם, בִּתִּי,
כָּךְ גַּם הָאָדָם. (מתוך איגרת אל הילדים)
ספר הזוהר- התעוררות של מעלה, התעוררות של מטה
הרי ראיתי שהתעוררות של מעלה אין היא אלא כאשר מתעורר למטה, שהרי התעוררות של מעלה בתשוקה של מטה תלוי הדבר. בוא וראה שכך הוא, שכיוון שכתוב 'ללכת ארצה כנען', מיד: 'ויאמר ה' אל אברם לך לך'.
וטרם שהוא התעורר בראשונה לא כתוב 'לך לך'. בוא וראה, דבר שלמעלה לא מתעורר עד שיתעורר למטה בראשונה, על מה שישרה אותו הדבר של מעלה. וסוד הדבר, האור השחור (בנר) לא נאחז באור הלבן לפני שהוא (האור השחור) מתעורר בראשונה. כיון שהוא (האור השחור) מתעורר בראשונה, מיד האור הלבן שורה עליו. (זוהר, ח"א,פו,ע"ב)
חנה סנש (1921 – 1944) – להיות בן אדם
בערב יום כיפור 1940, על רקע מאורעות מלחמת העולם השנייה, כתבה חנה סנש ביומנה:
רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי ומעשיי לעומת האידיאל הגבוה, הטהור ביותר אשר עומד לפני. להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה.
אתחיל את הוידוי בשם האנושיות. אין חטא בעולם שאינו נכנס השנה לתור העוונות שבעתיים יותר מאשר כל השנים. איני רוצה לומר שרק יחידים הם, הדיקטטורים, אשר גרמו למלחמה נוראה זו, לשבירת הרוח, לחושך הגדול, שרק הם אחראיים לכל. מי אפוא האשם? כל אחד ואחד לחוד? אולי לא. אבל הכל יחד – הבניין, הסדר, המוסר הקיים – כל האנושות כאחד. אבל דווקא אלה האשמים ביותר אינם מרגישים בזה והיהדות נשארת לבדה עם הוידוי: "חטאנו".
ואני… חטאתי נגד אמא שלא התחשבתי עמה במידה מספקת בהחלטתי. חטאתי נגד אחי שזילזלתי בשאלת עלייתו. חטאתי נגד הארץ כשדנתי באופן שטחי ולא התעמקתי די בחוויותיה. חטאתי נגד אנשים באדישות, בחביבות חיצונית. חטאתי נגד עצמי בבזבוז כוחות וכשרונות, בהזנחה, בחוסר התפתחות רוחנית.
ובכל זאת איני יראה לעמוד בפני הדין. חטאתי לשם מטרה ורצוני היה טוב. אם נכשלתי, אם לא הייתי די חזקה, אם לא מצאתי את הדרך, את הצורה – איני מתביישת, רק מצטערת על כך. והתכנית לשנה החדשה – לימוד והתעמקות במקצוע, בשפה וחיפוש הדרך: להיות בן אדם. אני יראה שלדבר האחרון התנאים פה קשים מאוד. אך אשתדל. כי זאת היא הדרך היחידה שכדאי ללכת בה.
אתי הילסום 1914-1943- השמיים שבתוכי
כל רגע אני ערה לדברים שעלולים לקרות לי, ושכבר קרו לרבים, לרבים מידי. אני נותנת לעצמי דין וחשבון על כל דבר, גם על הקטן שבפרטים, ואני מאמינה שבתוך תוכי אני עומדת בשתי רגליי על הקרקע הקשה של המציאות הקשה. ההשלמה שלי אינה הרמת ידיים או אדישות… אנשים אומרים לי: אדם כמוך חייב להציל את עצמו, את עוד צריכה לעשות כל כך הרבה, את עוד יכולה לתת כל כך הרבה. אבל מה שיש לי לתת, אוכל לתת בכל מקום, אם בחוג ידידי כאן, ואם באיזה מחנה ריכוז. וזאת תהיה שחצנות מאין כמוה, לחשוב שאני טובה מידי לגורל המשותף הזה. ואם אלוהים סבור שאני עדיין יכולה לעשות הרבה, ובכן, אעשה לאחר שיעבור עלי מה שעובר גם על אחרים. את ערכי אוכל להוכיח רק בהתנהגותי בתנאים המשתנים. וגם אם לא אשאר בחיים, דרך מותי תוכיח מי אני. השאלה איננה: איך להימנע מכל מחיר מלהגיע למצב מסוים, אלא: איך אדם מתנהג וחי בכל מצב שהוא. (השמיים שבתוכי, יומנה של אתי הילסום, עמ' 109)
