כתבה: פטי בוסיאן, רכזת בארי בבית החינוך ע״ש בן גוריון בעמק חפר.
שיעור זה הוא חלק מיחידת הלימוד "ערכו של היחיד" מתוך הספר "להיות אדם" לכיתה ט' (עמ' 44 – 47). יחידת הלימוד מבוססת על המשנה "כיצד מאיימין על עדי נפשות" ממסכת סנהדרין.
מטרת השיעור היא לפשט לתלמידים את הערך העולה מתוך המשנה ולקשור אותו לחיי היום יום שלנו, מתוך אמונה שערכים הם חשובים מאד, אך אינם יכולים להישאר ברמה התיאורטית אלא חייבים לבוא לידי ביטוי במציאות!
כֵּיצַד מְאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת?
הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן:
שֶׁמָּא תֹאמְרוּ מֵאֹמֶד, וּמִשְּׁמוּעָה, עֵד מִפִּי עֵד וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן שָׁמַעְנוּ, אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדֹּק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.
הֱיוּ יוֹדְעִין שֶׁלֹּא כְדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת – דִּינֵי מָמוֹנוֹת, אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִין בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם,
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְקַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד) "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה",
אֵינוֹ אוֹמֵר דַּם אָחִיךָ אֶלָּא "דְּמֵי אָחִיךָ", דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו.
דָּבָר אַחֵר, "דְּמֵי אָחִיךָ", שֶׁהָיָה דָמוֹ מֻשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים.
לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי בָּעוֹלָם, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת, מַעֲלִים עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא.
וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת, מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא.
וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת,שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ אַבָּא גָדוֹל מֵאָבִיךָ.
וְשֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַמִּינִים, רָשֻׁיּוֹת הַרְבֵּה בַּשָּׁמָיִם. וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ מֵאָה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבֵעַ אֶת כָּל הָאָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ.
לְפִיכָךְ לכָּל אֶחָד וְאֶחָד לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. שֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (ויקרא ה) "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ". אוֹ שֶׁמָּא תֹאמְרוּ: מַה לָּנוּ לָחוּב בְּדָמיו שֶׁל זֶה? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (משלי יא) "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה".
התחלתי את לימוד המדרש בכך שחילקתי את המדרש לשני חלקים עיקריים:
המלצה: לתת לתלמידים לעבוד על פי מקום ישיבתם, זאת אומרת שניים מסתובבים ועובדים עם החברים שלהם שיושבים מאחוריהם. בדרך זו לא תמיד החברים עובדים ביחד. דרך נוספת היא לחלק לכל תלמיד מספר מאחת עד שש. כל מספרי אחת עובדים הופכים לקבוצה וכן הלאה).
כל קבוצה מקבלת דף ובו ציטוט של חלק מהמשנה, ואשר עוסק בנושא או ערך עליו הקבוצה עובדת.
דפי העבודה עוסקים בנושאים אלה:
לאחר העבודה הקבוצתית, כל קבוצה מציגה לפני הכיתה את עיקרי המסקנות. המורה מסכמת כל ערך ומדגישה עניינים חשובים.
הערה: תלמידי רגילים לעבוד בקבוצות, בעיקר בנושאים שבהם הדיון בין התלמידים חשוב לי, ולא רק התוצר הסופי. בדרך זו הם מגלים בעצמם דברים רבים, והלימוד הופך למשמעותי יותר.
אני ממליצה לגוון בשיטות ההוראה שונות וגם באפשרויות שונות: תמונות, סרטונים, דימויים, טקסטים וכו'. תלמידנו הם שונים ולכן ככל שיש ריבוי אפשרויות יותר תלמידים מבינים ויכולים להפוך לחלק פעיל של השיעורים.
