אל תכלאוני בשום כלוב – גזענות בחברה הישראלית

מערך לשיעור חינוך המבוסס על הפרק הראשון בסדרה "שעת אפס" של תאגיד השידור כאן. כתבה: יעל ליפשיץ

פתח דבר

אנחנו עדים לגילויי גזענות כמעט בכל מרחבי חיינו. ברחוב הישראלי, בתקשורת, במרחבים ציבורים ולצערנו אף בכנסת. הגזענות כוללת ייחוס נחיתות לקבוצות שונות על רקע מאפיינים כללים כמו: לאום, נטייה מינית, דת, אורח חיים, מגדר וכיוב'. ביטויים ופעולות המייחסים נחיתות לקבוצות של ערבים / להטב"ים / חרדים / נשים / אתיופים / מזרחים ועוד, נוכחים במרחב הישראלי וזורעים מעגלי שנאה, פירוד, פחד ואלימות.

פרופ' יהודה שנהב מציע להגדיר את הגזענות כך:

ייחוס של נחיתות לאדם או לקבוצה, על בסיס של תכונות סטריאוטיפיות שמנוסחות בשפה ביולוגית, חברתית או תרבותית. בשיח גזעני נתפסות תכונות אלו כנחותות, כבלתי משתנות וכמהותיות לאותה קבוצה.פרופ' יהודה שנהב, מהי גזענות?

השיעור שלפניכם מתמקד בביטויים גזענים המופנים כלפי ערבים בעקבות הפרק הראשון מהסדרה שעת אפס, אך בד בבד מבקש להבין את הגזענות כנטייה אנושית המופנית גם כלפי קבוצות אחרות. כמו כן, לבחון את מניעיה של הגזענות ואת המחירים החברתיים שהיא תובעת מכולנו.

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עיגנה במקורותיה יחס של שוויון וכבוד לכל בני האדם באשר הם. ראוי שאלה יזכירו לכולנו, גם במצבים של סכסוכים וקונפליקטים מתמשכים, את ההכרח והחשיבות על שמירת כבודם של הנבראים בצלם.

הנחיות כלליות למורים להתנהלות בשיעור

  • כדאי להקדיש לפחות שני שיעורים רצופים למהלך המוצע כאן, כדי למצות תהליך למידה שלם.
  • בחלק הפותח של השיעור אנו מבקשים להתוודע לנטייה האנושית לתייג/לחשוב באופן סטריאוטיפי כלפי אחרים וקבוצות השונות מאיתנו (באמצעות השיר "ויקיפדיה" של חנן בן ארי). חלק זה מדגיש את המחירים של חשיבה סטראוטיפית והקשר בינה לבין חשיבה גזענית.
  • החלק המרכזי של השיעור מתמקד בביטויי גזענות כלפי המיעוט הערבי, באמצעות סיטואציה מהפרק הראשון של הסדרה 'שעת אפס'. זהו, כידוע, נושא נפיץ. יש בקרבנו דעות, רגשות ותפיסות שונות ומנוגדות, כלפי חיינו עם הערבים אזרחי ישראל. לכן אנחנו מציעים לאפשר ולהכיל ביטוי רחב של רגשות ודעות תלמידי הכתה המתעוררים כתוצאה מהצפייה מהסדרה, ולערוך הבחנה בין הרגשות לבין נימוקים מהותיים ועקרוניים.
    כדאי לשים לב כי הסדרה גם מתארת כיצד רגשות פחד, עלבון והשפלה לא מאפשרים לקיים דיון ענייני על חיים משותפים ויוצרים מעגל אינסופי של שנאה ופחד.
  • השיעור מבקש להאיר את ביטויי הגזענות הקיימים בקרבנו ולאפשר חשיבה על דרכים ואופנים שיצמצמו אותם. מתוך הנחה כי חברה בה פושים ביטויים גזענים, פוגעת באופן מתמיד בחירויות אזרחיה ונדונה למעגלים אינסופים של שנאה והרס. חלקו האחרון של השיעור מתמקד במניעה וצמצום של דפוסי חשיבה גזעניים.

 

פתיחה: 'אל תכלאוני בשום כלוב'- בין סטראוטיפים לגזענות

הקשיבו לשירו של חנן בן ארי- ויקיפדיה וקראו את המילים:

לאחר ההאזנה וקריאת המילים:

  • סמנו או העתיקו שורה או שתיים הממצות בעיניכם את האמירה המרכזית המובעת בשיר. שתפו במליאה רשמו אותן על הלוח.

בן ארי מתאר בשירו רשימה של סטראוטיפים. סטראוטיפים הם אמונות או מחשבות הקושרות בין קבוצות חברתיות לבין תכונות מסוימות. כאשר אמונות/ מחשבות אלה עלולות להיות לא מוצדקות, לא רגישות ולא מושפעות ממידע חדש. (ההגדרה מתוך מערך שיעור סטריאוטיפים ודעות קדומות של קדמה).

  • סמנו או העתיקו סטראוטיפים אותם כבר שמעתם, או בהם אתם מחזיקים / מאמינים.
  • האם אתם מכירים סטריאוטיפים שאחרים מחזיקים על הקבוצה שאתם שייכים אליה?
  • מהי הסכנה בחשיבה סטראוטיפית? מה ניתן להבין מהשיר לגבי הסכנה הזו?

חשיבה סטראוטיפית אופיינית לכל האנשים כי היא נוטה לפשט את המציאות, התפיסה הכוללנית העומדת במרכזה מקלה על הבנה וזכירה של נתונים ומשמעויות. אך באותה מידה חשיבה סטראוטיפית גורמת להטיות בהנחותינו. הטיות אלה גורמות לתפיסה גזענית ושקרית. ברגע שאמירות או תפיסות כאלה מנמקות נחיתות או עליונות של קבוצות הן הופכות לגזעניות.

  • אילו אמירות או תפיסות גזעניות אתם מכירים?
  • מהי ההשפעה של אמירות ותפיסות גזעניות על החברה?

שעת אפס- שיעור מהחיים

תופעת הגזענות מקיפה את כל מרחבי חיינו. היא כוללת ביטויי שנאה גלויים וסמויים ובעקבותיהם הדרה, התעלמות או אפליה. היא מופנית על פי רוב כלפי קבוצות מיעוט וקבוצות מוחלשות ומעצימה את אי השיוויון הקיים ממילא ומעניקה לו הצדקה.

גזענות היא תפיסה המניחה כי קיים הבדל היררכי בין קבוצות אנושיות, אשר החברות בהן נקבעת מלידה. ההבדל מתבטא לכאורה בתכונות ממשיות או מדומות שנתפסות כמהותיות וקבועות כלפי אותה קבוצה. הגזענות רואה קבוצות מסוימות כמי שהאנושיות שלהם פגועה או נחותה. (ד"ר דפנה הירש, מופיע במערך שיעור סטריאוטיפים ודעות קדומות של קדמה)

צפו בקטע מהפרק הראשון של הסדרה שעת אפס. הפרק מציג ויכוח בין מורה ותלמידים על סוגייה חברתית ישראלית נפיצה. צפו מדקה 09:33 עד דקה 18:30.

הורידו וחלקו לתלמידים את התמליל של השיחה.

הפרק מאיר את הסיבות הרגשיות העלולות להצמיח התבטאויות מפלות ומדירות. עקבו אחרי הדיאלוג בין אמיר המורה ותלמידיו ליאן ואסי. דונו בקבוצות קטנות ב 4 שאלות לבחירתכם ושתפו את תשובותיכם במליאה.

  • מהן הסיבות הרגשיות, העומדות בבסיס דבריהם הגורמות להתבטאויות אלה?
  • באיזו מידה, לדעתכם, תגובתם של ליאן ואסי נובעת מפחד ופגיעה אישית, או לחילופין מבוססת על עובדות אחרות?
  • כיצד אמיר המורה מתמודד עם טענתם של התלמידים שאין לאפשר לערבים כניסה לבריכה הציבורית? עד כמה הוא מכיל או מתייחס לעמדות הרגשיות העומדות בבסיס דבריהם?
  • באילו הנמקות הוא נעזר על מנת לגרום לתלמידים לראות את התמונה באופן שונה? זהו לפחות שתיים.
  • מדוע הוא אינו מצליח לשנות את דעתם?
  • את הגזענות כתופעה חברתית ניתן להגדיר כייחוס של נחיתות לאדם או לקבוצה, על בסיס תכונות סטראוטיפיות, שמנוסחות בשפה ביולוגית, חברתית או תרבותית. בשיח גזעני תכונות אילו נתפסות כנחותות, כבלתי משתנות וכמהותיות לאותה קבוצה. (יהודה שנהב)
    חזרו על חילופי הדברים בשיחה בין אמיר לבין ליאן ואסי ושאר תלמידי הכתה, סמנו ביטויים גזעניים הנאמרים במהלך השיחה, ביטויים העונים להגדרה לעיל.
  • מה הם המחירים האישיים והמחירים החברתיים של אמירות כאלה (על פי הסדרה ובחיים)? כיצד נראית ומתפקדת חברה גזענית?
  • איזו עמדה אתם הייתם נוקטים לו נכחתם בשיעור הזה?

סיכום

אנשים לומדים לשנוא, ואם ניתן ללמדם זאת, ניתן ללמדם לאהוב. כי האהבה קרובה יותר לליבו של האדם מאשר ניגודה.נלסון מנדלה

כיצד ניתן להמנע מדפוסי חשיבה גזעניים? מהו תפקידנו כאזרחי המדינה לבניית חברה מתוקנת ברוחה של מגילת העצמאות:

מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.מתוך מגילת העצמאות

בקבוצות: לפניכם אוסף טקסטים שקשורים לדיון בנושא גזענות. הכינו נאום "טד" בן דקה, המתמקד במניעת דפוסי חשיבה גזעניים. חשבו וכתבו יחד את הנאום, כל נאום צריך להיות מנומק ומבוסס על אזכור אחד מהמקורות שלפניכם (או מקור אחר שתביאו, באישור המורה).

החליטו מי נושא/ים את הנאום ושתפו בכתה את כל הנאומים.

אל תכלאוני בשום כלוב
אל תסכמו אותי בויקיפדיה
אני הכול, אני לא-כלום
אור אינסוף לבוש בגוף
אז אל תכלאוני בשום כלוב

ויקיפדיה / חנן בן ארי

 

הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה' תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד, יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר, הַגָּר אִתְּכֶם.

במדבר, פרק טו, טו- טז

 

לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי,
לְלַמְּדָךְ, שֶׁכָּל הַמְּאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא […]
וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יאֹמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: אַבָּא גָּדוֹל מֵאָבִיךָ; […]
וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד, וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לְזֶה;
וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל הָאָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן,
וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ.
לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם.

משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד, משנה ה

 

כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה'  אֱלֹהֵיכֶם.

ויקרא, פרק יט, לד

 

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ.

בראשית, פרק א', כו-כח