שאלה:
שלום,
איך ללמד פרק זה? מדוע חוזר על ירא ה' שוב ושוב בגוף שלישי? יש כאן שפע של תיאורים.
תודה רבה,
דוריס
תשובה:
שלום דוריס,
את הלימוד של מזמור קכ"ח אנחנו ממליצים ללמד דרך שאלות הדריכה הבאות:
ניתן גם ללמד את הפרק דרך שאלת הבגרות, ממועד קיץ תשפ"א:
כיצד נראה האושר לפי המזמור? או: מהם מאפייניו של האדם המאושר?
התשובה שהמזמור מציע מפתיעה בפשטותה: השגרה של חיי אדם – פרנסה, אישה וילדים (בחלק הראשון); שלום לאומי, עושרה של ירושלים ואריכות ימים (בחלק השני) – היא אושרו.
אותו אדם אוכל את יגיע כפיו, ועל כן הוא מאושר וטוב לו. הוא לא עשיר, אינו טייקון. להיפך, הוא מתפרנס מיגיע כפיו, בכבוד ובצניעות, אך אושרו הוא מעצם הידיעה שבעבודתו ובחריצותו הוא פרנס את משפחתו.
בהמשך הוא מבורך בכך שיהיה מוקף במשפחתו המאושרת, בילדיו ובנכדיו, כלומר הוא יאריך ימים ויזכה לראות את הדורות הבאים של משפחתו.
אך אושרו של אדם אינו רק תוצאה של מצבו האישי והמשפחתי, אלא גם של המצב הלאומי. ולכן מברך אותו המשורר:
יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן
וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
מה משמעות הדימוי "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ"? או: מהו מעמד האישה לפי המזמור?
כדי לענות על שאלה זו, ניעזר בכמה פרשנים:
המלבי"ם: אשתך תדמה כגפן פוריה כן תוליד בנים, וגם תדמה כגפן הנטוע בירכתי ביתך שהגם שעומד בירכתי הבית יגביה ענפיו ודליותיו עד גג הבית וסוכך משם על הבית בכלל, כן היא צנועה שוכנת באהל בירכתי הבית ובכ"ז שומרת וסוככת על הבית בכללו.
הרב סמט: אין מדובר כאן בגפן שבכרם. הכרם הוא מקום עבודה, ולא מקום מנוחה. האיש היושב תחת גפנו, הוא האיש הנופש על גג ביתו, ויושב שם מתחת לגפנו שלו, הגפן הביתית היחידה הצומחת בירכתי ביתו…. מה הם המאפיינים של הגפן הביתית הזאת, שאינם קיימים בגפן הגדלה בשדה?
קיימים כמה דברים מפליאים בה: ראשית, היחס הבלתי מובן בין חולשתו של הגזע הדק לבין ההתפרסות העצומה של ענפיו, על פני כל הגג. לכך יש להוסיף את
שפע הפירות שמניבה גפן אחת כזאת – מאות קילוגרמים של ענבים, שכולם נובעים מגזע דקיק אחד. עוצמה זו של הגפן מגולמת בדימוי במילים 'גפן פוריה'. שנית, יכולתה של הגפן לטפס ולהגיע עד גובהו של גג הבית אף היא מפליאה.
גזעה הדק והחלש מיתמר ללא מגבלות, אמנם תוך שהוא נסמך על קיר הבית. שלישית, המתבונן בבית מכיוון חזיתו, אינו רואה בדרך כלל את גזעה של הגפן, אלא רק את ענפיה המרובים המצלים על הגג, והדבר נראה כגן תלוי. דבר זה
מתואר בדימוי במילים 'בירכתי ביתך'.
הוסף על כך שגפן הבית הזאת מעניקה מרגוע וצל לאדם השב מעבודתו וחוסה בצלה, ושמראיה ופירותיה משובבים את נפשו.
דימויה של האישה לגפן פורייה רומז למעמד רם, משמעותי וחיוני בבית, מעמד גבוה.
האם המזמור מתאר גמול אלוהי או אורח חיים ומידות ראויות?
המזמור כולו עוסק בגמול האלוהי לירא אלוהים.
ירא ה' אינו צריך לחשוש שזרים יאכלו את פרי יגיעו, הוא עצמו יזכה ליהנות מעמל כפיו ובניו יהיו בביתו סביב שולחנו ולא יצאו לגלות. כשאין מלחמות אין חשש שאויבים יאכלו את יגיע כפיו של האדם או יִשבּו את בניו. בנסיבות של שלום הבנים חיים בנחלת אבותיהם והאדם יכול לזכות לראות את בני בניו.
השגשוג והשלום בארץ תלויים ביראת אלוהים ובהליכה בדרכיו; הגמול עליהן הוא הן במישור הלאומי הן במישור הפרטי המשפחתי. בהתנהגותו של כל אדם ושל כל משפחה תלויים הן אושרם האישי והן הביטחון והשלווה הלאומיים.
להרחבה:
