/ תוכנית בארי

השיחה והעדשה: סדנת צילום

פעילות חווייתית של לימוד ומדרש תמונה

ציוד דרוש: טקסט, יצירתיות וסמרטפון עם מצלמה.

מטרת הסדנה:

הסדנה נועדה לאפשר פיתוח דיון משמעותי בכיתה סביב נושא נבחר, באמצעות תמונות שמצלמים התלמידים.

יתרונות המתודה:

  • היכרות עם עקרונות בסיסיים בניתוח והבנת צילומי סטילס
  • "מדרש תמונה" – פיתוח יכולת ניתוח והבנה של רבדים בהתבוננות בתמונות סטילס
  • עידוד התבוננות מורכבת, רגישה וביקורתית בסביבה המיידית של התלמידים
  • יצירת אמצעי נוסף, שאיננו בהכרח מילולי, לביטוי אישי של התלמידים ולהצפת נושא לדיון
  • מותאמת ל"עידן הדיגיטלי"- פשוטה לבנייה וליישום על מגוון של נושאים,הזדמנויות והקשרים ועושה שימוש באמצעי נגיש.

מהלך הסדנה

חלק א' – בכיתה (25 דקות)

לימוד טקסט לבחירה (למשל: – "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם")

התבוננות במספר תמונות  (במקרה זה – סדרת תמונות של אלכס ליבק) וחילוץ עקרונות בצילום מתוך התמונות דרך שאלות מנחות:

  • מיהו או מהו הנושא של התמונה? מה הופך אותו לנושא התמונה? (פוקוס, פרופורציות, רקע)
  • מה התחושה שמעבירה התמונה? מה יוצר את התחושה הזאת? (קומפוזיציה, תאורה, זווית צילום)
  • מה תפקיד המצלם בתמונה ואת תמונת המבט של מי הוא מביא? (מסתתר, מעורב, משתתף, משקיף)
  • מה מידת האותנטיות של התמונה (מבוימת, "לוכדת את הרגע")
  • מהו המסר או הסיפור של התמונה? (נרטיב, הקשר)

לאחר מכן ייבחר נושא מסוים לצילום בו נעסוק (בהתאם לטקסט הנבחר) והם יתבקשו לצאת ולצלם לא יותר משלוש תמונות בנושא, כאשר הבחירות האומנותיות צריכות להיות מושכלות.

טרם היציאה לצילום – קריאה של הטקסט מתוך הספר של מאיר שלו "שתיים דובים":

"איתן צילם כמה צילומים במצלמה הישנה שלו, את האוהל ואת העץ ואת נטע ואותו, ביחד ולחוד. כבר היו אז מצלמות דיגיטליות ואיתן דווקא אהב כל מיני חידושים ושכלולים, אבל התעקש על ה'פנטקס' הענתיקה שלו.
הוא אמר שהוא אוהב את צליל הגיליוטינה שיש לה ולאחיותיה הישנות, ולא אוהב שבמצלמות  הדיגיטליות תיכף רואים את התוצאה ואפשר לנסות שוב ושוב. צילום צריך להיות כמו ירייה של צלף, הוא אמר, עם כל התכנון ועם כל הכוונה ובמלוא האחריות והנשיאה בתוצאות".

חלק ב' – יציאה לצילום בחוץ (25 דקות)

המשתתפים יצאו לצלם בסביבתם הקרובה מדרש תמונה בעקבות הטקסט.

חלק ג' – טכני (10 דקות)

בסיום הצילום ישלחו את התמונות בהודעת מייל /במסרון או יורידו אותן למחשב מרכזי. ניתן כמובן גם ליצור קבוצה ייחודית למשימה בשימוש באפליקציית וואטסאפ / אינסטגראם.

חלק ד' – הצגת התמונות ודיון בכיתה (25 דקות)

בשלב ראשון – התייחסות כללית של המשתתפים לחוויה באמצעות שאלות מנחות:

  • האם המשימה הייתה קלה / קשה? מהנה / מעצבנת?
  • איזה סוג של חשיבה / חושים הרגישו שמתחדדים אצלם במהלך המשימה? למה שמתם לב שלא שמתם לב קודם לכן?
  • באיזו מידה תכננו את התמונה או נתנו למציאות להוביל אותם?

בשלב שני – תוצג כל פעם תמונה במצגת. והמצלם יתבקש להסביר מה בחר לצלם, מדוע בחר בכך ומה ניסה לתפוס בצילום וכיצד הדבר בא לידי ביטוי. אפשרות מתקדמת יותר היא להציג את התמונות ולפתוח להתייחסות פרשנית ואומנותית לפני שהצלם מזדהה. אפשר להדגים זאת באמצעות 1-2 תמונות ראשונות.

רצוי לרשום נושאים שעולים מהתמונות על הלוח במקביל להמשך דיון עתידי.

שימושים נוספים:

ניתן ליצור בעקבות המשימה תערוכת תמונות שבהם התלמידים מציגים את היצירה בליווי הסבר קצר לבחירה שעשו וכמובן ליצור מצגת שניתנת לשליחה להורים.

מצגות לדוגמה:

אהיה אשר אהיה – דיוקן עצמי כמדרש

לב לדעת ועיניים לראות – טיפוח מחויבות חברתית

על הפנים – מדרש טקסט ותמונה על פנים

חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics