בואי רוח – קהילת המחנכים ברמת הגולן

כתב: אליאל פרסבורגר, מורה, מחנך ויזם חברתי. מנחה שותף בקהילת "בואי רוח"

דקה קלה על קהילה
והפעם על קהילת המחנכים "בואי רוח" ברמת הגולן בהנחיית יעל ליפשיץ, אילון אדלשטיין, אליאל פרסבורגר ומור שגיא. 

 ביום כ"ה חשוון תשפ"ב, 31.10.21, יצאנו חבורה של 24 אנשי ונשות חינוך למסע אישי של חיפוש אחר הרוח בחינוך.

"רוח בחינוך", כמו המושג "רוחניות", הם מושגים מופשטים וחמקמקים. אולם אם ננסה בכל זאת לתת כיוון למושגים האלו הרי מדובר בניסיון לגעת במה שמעבר למוחשי והקונקרטי, באותם דברים שנוגעים בשאלות של תכלית, נשמה, אושר וכאב, משמעות החיים, נפש האדם ואלוהות (לאו דווקא במובן הדתי אלא הטרנסצנדנטי).  

הקבוצה נפגשת אחת לשלושה שבועות למשך שלוש שעות, ומבקשת כאמור ללמוד ולהבין היכן מצויה הרוח בחיינו ואילו פרקטיקות רוחניות עשויות לסייע לנו להנכיח אותה.

קהילת רוח רמת הגולן

זהו מסע קבוצתי של אנשי חינוך הקוראים יחד 'בואי רוח'! על מנת להדהד אותה בבית הספר ומול חניכינו, אך לא פחות מכך הוא גם מסע אישי של כל אחד ואחת בפיתוח הכלי הרוחני ושכלולו כבני אדם.

כמי שחינך מספר שנים בכפר הנוער ימין אורד נערים העסוקים בהישרדות יומיומית, עסקתי אני ושאר הצוות החינוכי במתן כלים לתעסוקה מקצועית ולעצמאות כלכלית. אולם לצד זה עסקנו רבות גם בשיח על משמעות החיים ובניסיון לתת פשר רוחני למשברים אישים ומשפחתיים, ביצירת אמון בינם לבין החברה ואמונה בעצמם. 

על פי תפיסה זו, העיסוק ב'רוחניות' צריך להיות שזור במרקם החיים היום-יומי באופן טבעי ובכל הזדמנות הנקרית בפני המחנך ולכל אדם. זה יכול להיות בעקבות שאלה בנושא אקטואלי, ביציאה לטבע, בסגנון השיח הכיתתי ובמפגש בינאישי. 

בקהילת המחנכים בגולן עסקנו בביוגרפיות רוחניות באמצעות טקסטים אישיים, בניסיון להבין את כוחה של המילה הכתובה, המדוברת והאישית (של טקסט קדום ושל תפילה).

במפגש אחד נחשפנו לשירה מקודשת בהובלת הרב יאיר (יאיאטוביאס. במפגש אחר עסקנו בהגותו של א.ד. גורדון, כאדם שחיבר בין החומר לרוח והתנסינו בכלים מעשיים בהובלתה של נעמה שקד, העוסקת בחיבור הגותו של גורדון לחיי היום יום.

בהמשך נעסוק בכוחו של הניגון לעורר את הלב ולגעת בנימי נפשו של האדם ובשאלה כיצד ניתן להשתמש בכלי זה בכיתה. נעסוק בשאלה כיצד כאב אישי יכול לסייע במציאת כוחות חבויים. כמו כן נעסוק בשאלה הטורדת רבים בעידן הטכנולוגי, כיצד ניתן לנכוח עם אדם אחר או מול הטבע בעולם של גירויים ולפתח את יכולת ההקשבה והרגישות כלפי אלו.

 במסגרת התוכנית צפויים לנו שלושה ימי סיור בהם נצא ללמוד ולחוות מקהילות אחרות העוסקות בשאלת הרוחניות בחיי היומיום, האחד בגולן ושני ימים בצפון הארץ מחוץ לגולן, שבהם נתרשם ונלמד מעשייה רוחנית. 

לומדים בקהילת רוח רמת הגולן

כל מפגש נפתח ב"שער כניסה" בהובלתו של אחד המשתתפים. כלומר, התנסות בפרקטיקה רוחנית שמציג אחד המשתתפים. בהתאם לעקרונות קהילת המורים, אנחנו מבקשים לעודד יותר ויותר את משתתפי הקבוצה לקחת חלק פעיל ביחידות הלימוד וההתנסות. 

מופלא בעיניי שתוכנית שכזו, העוסקת במושג מופשט ושהיא תהליכית במהותה עם תוצרים שאינם מדידים, חוסה תחת קורת הגג של מרכז 'עיינות' העוסקת ביהדות ישראלית השייכת למרכז הקהילתי גולן בהובלתן של מור שגיא ונטע קציר וכן בתמיכתה של תוכנית 'בארי' שבמכון הרטמן ובהובלתן של יעל ליפשיץ ואילון אדלשטיין.

לאור המסע המיוחד של 'בואי הרוח' אותו אני עובר יחד עם שאר החברים, עולה אצלי השאלה האם היה נכון יותר להתמקד בכלי רוחני אחד ולהעמיק בו, ולא להתנסות בסוגים שונים של חוויות וכלים. הרי כדי שדבר יחלחל ויהפוך לטבע שני אנו זקוקים לעמול עליו לאורך זמן.

כולי תקוה שכל אחד ואחת מחברי הקבוצה יקחו משהו מההתנסויות להמשך עבודתם במרחב החינוכי ולחייהם האישי בבחינת "פיתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".