סיפור מלכותה של אסתר אסתר מתחיל בסוד "אין אסתר מגדת את עמה ואת מולדתה". גילוי הסוד מתחיל דווקא בתיאור "ותלבש אסתר מלכות", הלבוש לא מכסה אלא מגלה. ברגע שאסתר "לובשת מלכות" היא יכולה לגלות: "תִּנָּתֶן-לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי, וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי, לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד".
המדרש מתייחס לביטוי "ותלבש מלכות": מדוע לא נאמר "בגדי מלכות"? כפי שרואים מסיפורה של אסתר, באותו הרגע השתנה משהו מהותי בהתנהלות של במציאות. המלכות לא התבטאה בבגד – היא הפכה למהות. הסוד כיסה, ולבישת המלכות היא הגילוי.
השיעור יעסוק בגילוי וכיסוי בהקשר לזהות הישראלית.
פתיחה: גילוי או כיסוי?
גילוי וכיסוי בסיפור הישראלי
נצפה בקטע "פואטרי-סלאם" של לוסי איוב: קרב מבטים.
חנן בן ארי בשירו "ויקיפדיה" מתייחס לתהליך הפוך בו לכאורה הכל גלוי וידוע- אך הגילוי מכסה על דקויות ומורכבות:
לשאלה על הערך "חנן בן ארי" בויקיפדיה עונה חנן בן ארי: עיקר הסיפור היותר מעניין על בן אדם הוא כל מה שלא כתוב. לא כתוב שם על הילדה שהתאהבתי בה בכיתה ג' ולא שמה לב לזה, לא כתוב על שש־שבע שעות ביום שבהן הייתי יושב בחדר על אורגנית של ימאהה ומתאמן ולומד בעצמי לנגן. כתוב שם שאבא שלי הוא פייטן וחזן אבל לא כתוב שהוא היה לוקח אותי בגיל שש לבית כנסת 'עדס' בנחלאות לשירת הבקשות משלוש בלילה עד שבע בבוקר ועל זה גדלתי.
משימה:
נחלק לכל תלמיד מסיכת קרטון הכי פשוטה וחלקה. כל תלמיד מוזמן לייצר את המסיכה שלו בה הוא מעצב או כותב מילה על עצמו בצד החיצוני, ומילה או שתיים בצד הפנימי. כל אחד יבחר אם הוא רוצה לגלות את המכוסה או להשאיר את המכוסה סמוי מן העין.
