/ תוכנית בארי

בחירות ונקיון כפיים

שיעור חינוך שנכתב לקראת הבחירות לרשויות המקומיות | כתבו: יעל גרוס רוזן ואלון מור.

האם צריך מנהיג נקי כפיים כדי שהרחובות יהיו נקיים?

בסוף פברואר 2024 תיערכנה בחירות לרשויות המקומיות. תוצאות הבחירות אלה הן נוגעות לחיי התלמידים בצורה קרובה ומיידית יותר מבחירות ארציות. תלמידים שעברו את גיל 17 אף רשאים להשתתף בהן ולהצביע.

על רקע רצף של תחקירים וחקירות כנגד ראשי רשויות וחברי מועצות עירוניות ומקומיות, כמו גם על בסיס הידיעה שברשויות המקומיות המועמדים מוכרים – בחרנו לבחון את סוגיית נקיון הכפיים והמנהיגות הציבורית. מיהו האדם שראוי להנהיג את הציבור? אילו תכונות וערכים צריכים לאפיין אותו/ה ומה צריך להיות הרקע האישי והמקצועי שלו/ה?

הערה למורה: בימים אלה עולות סוגיות של נקיון כפיים של נבחרי ציבור גם ברמה הארצית. שיעור זה מתמקד ברשויות המקומיות. לבחירתך האם וכיצד ניתן להרחיב את השיעור לרמה הארצית.

פתיחה:

את השיעור נתחיל בסימולציה של בחירות, תוך התייחסות להבטחות של מועמדים. התלמידים יצטרכו לבדוק את ההבטחות ולהחליט באיזה מועמד הם בוחרים.

סיטואציה א – כללי המשחק:
בעיר המגורים שלכם עומד מגרש ריק.

  • מועמד א מבטיח לכם שביכולתו לזרז תהליכים, לעקוף ועדות ולהפוך אותו למגרש ספורט שישרת את כל בני הנוער בעיר.
  • מועמד ב מבטיח לכם שבני הנוער הם בראש מעייניו, לשאלה על המגרש הפנוי הוא אומר שהוא מבטיח להעלות את זה לוועדות הנכונות ולפי כל הנהלים, וברגע שיתקבל אישור – יבנה המגרש, גם אם זה ייקח כמה שנים – זה יקרה.

סיטואציה ב – קשרים זה טוב או רע?

  • מועמד א מבטיח שבמשרדי העיריה יעבדו רק אנשי מקצוע, ושאשתו הבטיחה להתפטר מתפקידה הבכיר בעירייה על מנת להימנע מכל ניגוד עניינים.
  • מועמד ב מבטיח במסע הבחירות שלו שביכולתו להשיג הרבה תקציבים לעיר כיוון שהוא ידיד אישי של שר הפנים.

סיטואציה ג – האולם (דיונים) שייך לצעירים?

  • מועמד א מבטיח להקים מחדש את מועצת הנוער ולשתף אותה בדיוני המועצה.
  • מועמד ב שומע את ההבטחה ואומר לכם שהוא לא אוהב להבטיח אם הוא לא בטוח שיוכל לקיים. הוא מתחייב לקרוא ולהגיב ברצינות לכל הצעה שתוגש.

בכל אחת מהסיטואציות במי תבחרו? למה?

לאחר משחק הבחירות, נצפה בפרק מתוך ארץ נהדרת
(יתכן שהסרטון יתחיל בפרסומות, אולי פוליטיות.)


(הסרט המקורי כאן: https://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season13-articles/Article-9b567202ed79251006.htm )

באמצעות ההתבוננות הסאטירית, ננסה לחלץ את התביעה מנבחרי הציבור:

  • על מה מבקרים הכותבים את המנהיגות העירונית? נסו לשים לב הן לפעולות והן לתכונות האנושיות שלו.
  • מה מהתכונות של אדי קופל הייתם רוצים לראות אצל ראש/ת העיר שלכם/ן?

דיון:

נציג לתלמידים את החלק הראשון של האימרה התלמודית:

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק אין מעמידין פרנס (מנהיג) על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו.מסכת יומא, דף כב עמוד ב

* קופָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאחוֹרָיו: משל לאדם שעברוֹ אינו נקי – רצוף מעשים בלתי־כשרים, בעל עבר מפוקפּק רצוף חטאים, יש בו פגמים וחסרונות רבים.

  • באילו דרכים ניתן להבין את האמרה הזו לדעתכם?

נבחן כמה דרכים להבין את האמרה:

  1. עובדה: כל אדם שנבחר לתפקיד ציבורי הוא בעל עבר מפוקפק.
  2. תנאי: נבחר ציבור חייב להיות אדם בעל עבר מפוקפק. (מדוע?)
  3. ביקורת: אם אדם נבחר לתפקיד ציבורי הוא כנראה אדם שהתפשר על מוסר וערכים.

מה דעתכם? נסו לנמק את עמדת המצדדים באמרה זו כתנאי לבחירה באיש ציבור.

נציג את הנימוק של התלמוד:

שאם תזוח דעתו עליו (אם יתנשא או ינהג בשחצנות) אומרין לו חזור לאחוריך (כלומר – אל תשכח את עברך הבעייתי)מסכת יומא דף כ"ב עמוד ב

  • מהן התכונות הנדרשות ממנהיג על פי אמרות אלה?
  • האם התלמוד מחזק את התפיסה שרואה ב"קופת שרצים" תנאי לבחירת מנהיג?

הרמב"ם במסכת סנהדרין מתייחס למינוי דיינים (שהיו פרנסי ציבור במידה רבה). הוא מונה את התכונות הבאות:

בית דין של שלשה… צריך שיהא בכל אחד מהן שבעה דברים, ואלו הן: חכמה, וענוה, ויראה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות להן, ובעלי שם טוב. וכל אלו הדברים מפורשין הן בתורהמשנה תורה, סנהדרין ב,ז

  • האם רשימה זו דומה לציפיות שלכם/ן?
  • מה הייתם מוסיפים/ות או מורידים/ות מהרשימה של הרמב"ם?

יורם טהרלב מציע עמדה אישית לגבי הקשר בין ניקיון כפיים ומנהיגות:

מה לנקיון כפיים ומנהיגות?

האם מנהיגים צריכים להיות נקיי כפיים?

התשובה לשאלה זאת אינה כל כך פשוטה כפי שהיא מצטיירת בעיני הקוראים. אילו הייתי צריך לדרג את התכונות הנדרשות ממנהיג, אני מניח כי נקיון כפיים היה תופס אצלי מקום רביעי או חמישי. לדעתי, כושר קבלת החלטות, ראייה אסטרטגית, כושר מנהיגות, הקשבה והטמעה של דעות נוגדות, יכולת רטורית המסוגלת להניע אנשים לפעולה, יכולת להקיף תמונה רחבה, נחישות וגמישות – כל אלה נמצאים לפני נקיון כפיים.

חז"ל אמרו: אין ממנים פרנס (מנהיג) על הציבור, אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו. וכן אמרו: כל שהוא גדול מחברו יצרו גדול הימנו.

לעתים, אותן תכונות אופי הדוחפות אדם להשיג הישגים חומריים, להשיג נשים, להשיג כבוד, תכונות של שאפתנות יוצאת דופן, הן גם התכונות המאפשרות לו לנהל מערכות אחרות בצורה נחושה והחלטית. להשיג הישגים בתחום הביטחוני והמדיני. לא תמיד, אך מדי פעם. אצל דוד המלך ראינו זאת. וגם אצל כמה ממנהיגינו בעבר שמפאת כבודם לא אנקוב בשמם.

מספרים כי בשנות העלייה השנייה עלתה בחוגים הדתיים המחשבה להקים מחדש את הסנהדרין. ואמר אחד המתנגדים כי בסנהדרין יכולים לשבת רק אנשים חכמים, צנועים ושונאי בצע. ואיפה נמצא היום כאלה? אמר אחר: חכמים וצנועים יש רבים בינינו, ושונאי בצע – בשביל כסף אתה יכול למצוא גם כאלה…

הבעיה שלנו היא שאל תוך הפוליטיקה הישראלית החלו להידחף אנשים שהמניע היחיד שלהם הוא כלכלי. אנשים אפרוריים – בלי אף אחת מהתכונות שמניתי לעיל, כלומר בלי כושר מנהיגות, בלי כושר רטורי וכו' – גילו כי בעזרת כמה חברים וקרובי משפחה, שלמונים, וקומבינות של שמור לי ואשמור לך ניתן גם לאנשים בלי שום יכולת מנהיגותית להשתחל אל הצמרת. אחד מהם אפילו הגיע להיות נשיא המדינה. אנשים גילו כי מניפולציות וספינים יכולים לקדם אותך לא פחות מהר מתכונות מנהיגות. זהו אות קלון לדמוקרטיה הישראלית, אך אסור שיטעה אותנו בבחירת מנהיגים.

אני מכיר הרבה אנשים בסביבתי הקרובה, שהרמה המוסרית שלהם מאוד גבוהה והם סובלים מנקיון כפיים כרוני. איש מהם לא הייתי רוצה להפקיד בידיו את גורל המדינה. אין להם תכונות הנדרשות לכך ואין להם שאפתנות מספיקה לעשות זאת.

ולבסוף, בל נשכח שתחושת הכוח שמקבל אדם שזכה להיות מנהיג על הציבור, גם היא יש בה כדי להשחית. ולא תמיד ניתן לגלות אותה מראש. מתברר, שכאשר הגעת לאן שרצית חלים כמה שינויים בסולם הערכים שלך. מתברר, כי עליך להיות בעל אופי חזק ביותר כדי לעמוד בפיתויים שמציעה לך השררה. קוראים לזה שיכרון הכוח והוא מופיע רק אצל אנשים שהגיעו לעמדות כוח. ועל כך עמד כבר הרמב"ם שכתב באחת מאיגרותיו: "רוב שומרי הדת מבין בעלי השררות, כיוון שמגיעים לשררה, מסתלקת מהם יראת שמים".

נקיון כפיים הוא תכונה מאוד חשובה, אך אין לה כמעט קשר למנהיגות.
יורם טהרלב 28.07.08 , פורסם ב- YNET דעות

  • האם דעתו של יורם טהרלב דומה יותר לרמב"ם או לתלמוד?
  • מה הייתם עונים ליורם טהרלב?

משימה לסיכום:

צאו לרחוב וצלמו כרזות בחירות של המועמדים השונים בישובכם (ניתן להכין את הצילומים כמשימה מקדימה). בכיתה הציגו את התמונות ונסו לבחון לגבי כל כרזה:

  • כיצד המתמודד/ת תופס את התפקיד של נבחר ציבור? מה הערכים שהוא מאמין בהם ואילו תכונות אישיות של המועמד/ת מבליטה הכרזה?
  • האם המתמודד/ת מדגיש/ה יותר את הנושא של ניקיון כפיים ומניעת שחיתות או את הגישה ש"המטרה מקדשת את האמצעים"?

אם אין מספיק כרזות, תוכלו להציג כמה כרזות שאנחנו צילמנו:

שלט בחירות
שלט בחירות
שלט בחירות
שלט בחירות
שלט בחירות
שלט בחירות
שלט בחירות
שלט בחירות

חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics