המסורת מעניקה לנו רוח וכוח, אבל לעתים ההתנגשות עם המודרנה מולידה מתחים ופערים שלא פשוט להתמודד עמם. כך למשל רצונן של נשים יהודיות דתיות להיות שותפות פעילות בתפילה, או שאיפתן של נשים מוסלמיות להיבחר לנציגות ציבור. הרצון להיות מחובר ונאמן למסורת שממנה באתי, וגם לפעול ולהצליח בעולם של היום, לא תמיד נראים כאותו השביל.
בסמינר תוכנית "מן הבארות" לשיתוף פעולה בין יהודים וערבים במערכת החינוך הישראלית, צפו ועלו שאלות על המתח שבין מסורת למודרנה, על שוויון, על מעמד האישה, על יחסי כוח בחברה ועוד רבות אחרות.
כ-120 מנהלי בתי ספר, מורים, צוותי מתנ"סים ואנשי משרד החינוך השתתפו בסמינר שנערך בנצרת תחת הכותרת "אתגרי שוויון ושונות בחברה הישראלית". עמיתים ובוגרי "מן הבארות" – בהם יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים – למדו יחד מארונות הספרים של התרבויות והמסורות שלנו, ומתוך כך ביקשו ללמוד תובנות ודרכי פעולה למציאות חיינו הרב-תרבותית. בבסיס החיפוש הזה עמדה ההבנה שהתרבויות היהודיות והערביות בחברה הישראלית המשותפת הן בסופו של יום מכנה משותף שמהווה מרחב למפגש אנושי מכבד.
במהלך הסמינר הציגו ארבעה אנשי ונשות חינוך תוכניות ברוח "מן הבארות" שהם הטמיעו בבתי הספר שלהם, בעקבות ההשתתפות בתוכנית. למשתתפים ניתן דגש על הצורך להטמיע תכנים דומים בבתי ספר יהודים וערביים כאחד, ועל החשיבות להרחיב את הפעילות כדי לקדם היכרות בין חלק החברה – היכרות בין תרבויות שתוביל לכבוד הדדי.
את הסמינר הובילו מנהל תוכנית "מן הבארות" איתי יבין יחד עם צוות התוכנית, והשתתפו בו גם סגנית נשיא מכון הרטמן עו"ד ציונה קניג-יאיר וד"ר רננה רביצקי-פילזר, המנהלת חינוכית של המרכז לזהות יהודית ישראלית במכון הרטמן, לצד רבים אחרים.
