/ תוכנית בארי

זיכרון השואה – עין לציון – עשור שני

שיעור חינוך לגליון העשור השני מתוך גליונות עין לציון

עין לציון עשור שני


שיעור החינוך מבוסס על גליונות "עין לציון" – דפי לימוד צבעוניים, הבנויים במתכונת בית מדרשית, כדי לאפשר שיחה ודיון בשאלות של זהות וערכים, לכבוד 70 שנה למדינת ישראל.

את הגליונות, כמו גם מידע נוסף ומדריכים למורה  ניתן למצוא באתר  תרבות יהודית-ישראלית של משרד החינוך.

תכנית "עין לציון" היוצאת לכבוד שנת השבעים למדינה, היא פרי שיתוף פעולה של משרד החינוך, הפיקוח על הוראת תרבות יהודית-ישראלית, ותכנית בארי, מכון הרטמן.


חלק א': זכרון השואה במדינת ישראל

בפתח השיעור נבקש מהתלמידים למנות את כל הדרכים שבהן מונצח זיכרון השואה במדינת ישראל. בין היתר נוכל לכלול ברשימה: טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תרבות פופולרית (ספרים, שירים, סרטים, וסדרות טלוויזיה), תכנית הלימודים בהיסטוריה, המסע לפולין ועוד ועוד.

לנוכח הרשימה שלפנינו נדגיש את חלקה של המדינה בשימור הזיכרון, וכי בניגוד לזיכרון אישי, זיכרון קולקטיבי – ובמקרה זה זיכרון השואה – תלוי בהחלטות ובסדרי עדיפויות לאומיים. ישנם אירועים רבים אחרים בהיסטוריה של עם ישראל שאיננו זוכרים משום שרשויות המדינה אינן מייחסות להם את אותה חשיבות שהן מייחסות לזיכרון השואה. באותה מידה יכלו הרשויות לזנוח את זיכרון השואה ולהסיט את תשומת הלב למאורעות אחרים, וכתוצאה מכך ככל הנראה שאירועים אלה היו נזכרים, בעוד שהשואה היתה נשכחת.

חלק ב': משפט אייכמן

כפי שראינו, בימינו נוכחת השואה מאוד בשיח התקשורתי והחינוכי במדינת ישראל, אולם המצב לא תמיד היה כך. בשנים הראשונות של המדינה, המצב היה שונה מאוד.

מצד אחד, חיו בישראל ניצולי שואה רבים, ששרדו בעצמם את מחנות הריכוז וההשמדה; ורבים מהם אף איבדו חלקים גדולים ממשפחתם במהלך השואה. אולם מצד שני, באותם ימים כמעט ולא קיבלה השואה ביטוי בשיח התקשורתי או החינוכי במדינת ישראל.

משפט אייכמן, שהתקיים בשנת 1961, מסמל יותר מכל את המעבר של השואה לאירוע בעל תהודה ציבורית, תקשורתית וחינוכית. נצפה בתחילת נאומו של התובע, גדעון האוזנר (קישור ישיר לסרטון: https://youtu.be/B7oSox54weU )

.

לאחר הצפייה בסרטון  נקרא את הקטע המופיע במרכז הדף הראשון בגיליון, תחת הכותרת "לזכור – ודבר לא לשכוח?", ונדון בשאלות שמופיעות לאחר מכן:

  • מהי השפעת זיכרון השואה על הזהות הישראלית עד היום?
  • מה מקומו של זכר השואה היום בישראל?
  • מהי לדעתכם הדרך להמשיך ולהנחיל את זכר השואה לדורות הבאים?

חלק ג': בעד ונגד זכרון השואה

נזמין את התלמידים להתחלק לזוגות ונבקש מכל זוג לקרוא את שני הקטעים שמופיעים בצדי הדף: "עלינו לשכוח!" מאת פרופ' יהודה אלקנה מצד אחד; ומצד שני "השואה לא תעבור מן העולם" מאת אהרון אפלפלד.

לאחר קריאת שני הקטעים, נבקש מהתלמידים להשיב לשאלות הבאות:

  • מהי הסכנה שבזיכרון השואה? מדוע כדאי דווקא לשכוח אותה?
  • מהי הסכנה שבשכחת השואה? מדוע חשוב מאוד להמשיך בהנצחתה?

חלק ד': דיון מסכם

את השיעור נסכם בדיון במליאה.ראשית, נבקש מהתלמידים לשתף בתובנות שעלו במסגרת קריאת הטקסטים בזוגות. לאחר מכן, נקדיש כמה דקות לדיון בשאלה הבאה:

  • האם לדעתכם יבוא יום שבו תחליט מדינת ישראל שזיכרון השואה כבר אינו חשוב?
עוד בנושא
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics