קריאה יצירתית / קריאה בשיתוף היא פרקטיקה שמספקת דרך "לדבר על" טקסט באמצעות שימוש במילותיו הוא.
המטרה: להחיות את לשון הטקסט ולערוך בו ניסויים תוך שימוש ב"קול האנושי".
דרכי הקריאה
לקרוא את הטקסט כך שהוא יתבהר למקשיב.ה, כך שמשמעותו תעפיל לראשו.ה.
לקרוא את הטקסט בקול ה"נכון", זה שבו הוא "חייב" להיקרא.
לקרוא את הטקסט בדרמתיות.
לקרוא את הטקסט בהקצנה או באופן פרודי.
לקרוא את הטקסט בקולות שאינם מתאימים לו – דרך טובה לברר מהו קולו של המחבר.
לקרוא את הטקסט כאילו את.ה המחבר.
לקרוא את הטקסט (בפרט שירה או קטעים קצרים) אחורה – שורה שורה, מילה מילה, הברה הברה.
לבנות את הטקסט מחדש כמו ג'אז.
בסוג כזה של קריאה יצירתית, הכיתה כולה קוראת, לעיתים כולם ביחד, לעיתים כיחידים, שהאחרים מצטרפים או עוזבים בהתאם לשמיעתם את המוזיקה הנבנית. הטקסט לא נקרא בהכרח בסדרו הנתון, אפשר לחזור על שורות וביטויים, אפשר אפילו כשאלה ותשובה.
הסוג הזה של קריאה יצירתית מתאים במיוחד בניסיון להבחין בדגמים נושאיים או רטוריים, כדי להדגיש את מובנו החי של הטקסט, כדי לאפשר לכיתה ליטול אחריות על יצירתו מחדש של הטקסט.
לקרוא את הטקסט כתשובות לשאלות שהוצבו בידי הכיתה. מישהו.י שואל.ת את הטקסט שאלה ובתשובה נקראים פסקות, שורות או ביטויים מתוכו.
לקרוא את הטקסט כדי להדגיש את הדגמים הנושאיים, המבניים, או הדקדוקיים שלו. המורה קובע.ת מראש אילו נושאים / כלים רטוריים / דגמים דקדוקיים / אמצעים ספרותיים נראים חשובים, ואז מצוותת משתתפים.ות (בין משתתפ.ת אחד.ת לשלוש.ה) לכל נושא / כלי / דגם / אמצעי. כל קבוצה קטנה מסמנת את הקטעים הרלבנטיים לרעיון שלה. משתתפ.ת אחד.ת מתחיל.ה לקרוא את הטקסט בקול, וכל קבוצה מצטרפת ביחד כאשר מגיעים לקטעים המסומנים שלה.
וכן כל דרך קריאה יצירתית / קריאה בשיתוף שנראית לכם לנכון.
