הידע האנושי הוא תשובה לתמיהות ולשאלות. לולא עלו שאלות לא היה האדם טורח ללמוד ולחקור במטרה לתת להן תשובות. שאלות עוזרות לנו לפתח ולהעמיק את הבנתנו בנושא מסוים, ולעיתים קרובות חושפות היבטים נוספים שכלל לא ידענו על עצם קיומם.
לתהליך שאילת שאלות תפקיד חשוב בתהליך ההוראה והלמידה. מטרתן היא לעורר חשיבה והתמקדות בנושא נתון. בגישת ההוראה המסורתית, שאילת שאלות היא נחלתו הכמעט בלעדית של המורה והתוצאה היא, שהמורים הופכים "מומחים" בשאילת שאלות והתלמידים "מומחים" במתן תשובות.
השאילה עומדת בבסיסו של כל תהליך למידה. למידה מעורבת מתחילה בשאלה. היא מסיטה את ההוראה מתפקידו המסורתי של המורה לתת "תשובות נכונות" ומכוונת אותה לחלקו של התלמיד להעלות שאלות פוריות.
מדוע חשוב להשתמש בשאילת שאלות בכיתה?
שאלות טובות, הנשאלות על-ידי התלמידים, מגבירות את מעורבותם בתהליך הלמידה ומעצימות את הדחף לאתר את התשובות המתאימות להם.
המטרות העיקריות
לא כל השאלות שאנחנו שואלים הן באותה רמת חשיבה. יש שאלות שקל להשיב עליהן, ואילו אחרות דורשות חשיבה מסדר גבוה.
חשיבה ולמידה שבאות בעקבות שאלות שהועלו על ידי התלמיד עשויות להפוך את הידע שהוא רכש בעקבות העלאת השאלה ל"שלו", כלומר, לידע שנרכש העקבות מעורבותו בתהליך. בעקבות תהליך שאילת השאלות, הלומד חוקר, מגלה ומאתר את התשובה.
שאילת שאלות על ידי הלומדים, אשר התשובות להן דורשות חשיבה מסדר גבוה, משפרות את הבנת הלומדים, ברמות אקדמיות שונות, בנושא הנידון ומעודדות, בין היתר, הבעת דעה, נקיטת עמדה וקבלת אחריות.
ישנם סוגים רבים של שאלות, להלן פירוט של כמה מהם:
"שאלות לאחור" – מטרתן להעלות שאלות על מידע קיים. ידע הוא משמעותי כאשר הוא מוצג בזיקה לשאלות שהולידו אותו, ולכן עלינו "לעשות ארכיאולוגיה" שלו, כדי לחשוף את "שכבת" השאלות שעליה נבנה.
שאלות שיובילו למידע חדש – ידע ייחשב לפורה אם הוא מעורר שאלות חדשות ומעניינות, לכן על המורה המציג ידע חדש בכיתה להדגים העלאת שאלות על בסיס הידע שהוצג ולעודד את התלמידים לעשות זאת.
שאלות פתוחות וסגורות – ג'ון דיואי , הפילוסוף והמחנך האמריקאי, קבע כי "ניסוח טוב של שאלה הוא חצי מפתרונה". ישנם אופנים שונים שבהם נוכל לנסח שאלות, ובהתאם תהיה מידת ההעמקה של התשובה אותה נקבל.
שאלות לראיון – בראיון נוכל לאסוף ידע שלא תמיד נוכל לקבל עליו תשובות ממידע כתוב: דעה אישית, חוויה, תחושה וכד'.
שאלות שמסייעות לבחור בין חלופות שונות – כשאנו נדרשים לבחירה עוזרות לנו השאלות למקד את הנקודות המרכזיות שיובילו אותנו לבחירה הנכונה עבורנו.
שאלות לבדיקת השערות – אחד מתפקידיה של השאלה הוא לבחון השערות. אפשר לעשות זאת על ידי מציאת ראיות התומכות בהשערה (אישוש) או ראיות המפריכות את ההשערה. השאלות שננסח לצורך אישוש או הפרכה והתשובות שנמצא עבורן, תצבענה על דרך לבדיקת ההשערות. (במשימות הבאות לא נטפל בשאלות שמסייעות לבחור בין חלופות שונות ובשאלות לבדיקת השערות)
בניסוח שאלות יכולים לבוא לידי ביטוי תפקודים שכליים בסיסיים של ידע (לדוגמא: הזכרת עובדות) והבנה (לדוגמא: השוואה ואיתור סיבה), אך גם תפקודים שכליים גבוהים של יישום (לדוגמא: בעיות בעלות תשובה נכונה אחת), אנליזה (לדוגמא: זיהוי מניעים או סיבות), סינתזה (לדוגמא: יצירת הקשרים מקוריים) והערכה (לדוגמא: שיפוט איכותו של פתרון לבעיה).
