החברה הישראלית היא מגוונת ורבת-פנים, ולעיתים יש פער בין הקבוצות השונות שמרכיבות את האוכלוסיה בישראל. בארה"ב ובאירופה מקובל לראות בלילה שבין 31 לדצמבר ל 1 בינואר – מועד בעל משמעות דתית-נוצרית, הקשור לדמות של ישו או של הקדוש סילבסטר. אולם בברית המועצות ציינו בתאריך זה את חג ה"נובי-גוד", שהוא חג חילוני ואזרחי לחלוטין, נטול משמעות דתית או פוליטית. כתוצאה מכך, ישראלים רבים שמושפעים על ידי תרבות המערב האירופית והאמריקאית כלל אינם מודעים לקיומו של חג הנובי-גוד, אף על פי שהוא נחגג על ידי מאות אלפי ישראלים.
לקראת חג הנובי-גוד הקרוב יצרו חבורה של צעירים ישראלים שנולדו בברית המועצות אתר אינטרנט מיוחד שמאגד מידע רב על החג , במטרה להנגיש אותו לציבור הרחב בישראל. בשיעור זה נזמין את התלמידים להכיר את חג הנובי-גוד דרך אתר זה.
את השיעור נפתח במליאה. ראשית, נשאל האם מי מתלמידי הכיתה חוגג את חג הנובי-גוד. במידה וכן, נבקש מהם לא להשתתף בדיון הפותח של השיעור. נפנה ליתר התלמידים ונשאל אותם מה הם יודעים על חג הנובי-גוד? נאסוף את התשובות על הלוח.
לאחר מכן נקרין את הסרטון המשעשע שיצרו חברי הקבוצה דור 1.5 אשר מציג את הבורות הגדולה בישראל בנוגע לחג:
(קישור ישיר לסרטון: https://youtu.be/h6CavKFDR6M )
לסיכום חלק זה, נתרשם יחד מההסבר ההיסטורי הקצר המופיע באתר נובי-גוד ישראלי:
נצרות הייתה הדת הרשמית ברוסיה במשך מאות שנים, עד מהפכת אוקטובר 1917. עם ניצחון הבולשביקים והקמת המשטר הקומוניסטי – השלטון אסר על קיום כל פולחן דתי, כולל את חגיגות השנה החדשה, שנתפסו על ידי המשטר כ"נוהג בורגני שמקורו בדעה דתית קדומה".
גם היהדות נאסרה, ויהודים שנמצאו לומדים תורה או חוגגים חגים יהודיים- עמדו בפני עונשים שונים, החל בפיטורין ממקומות העבודה וכלה במאסר.
המהפך התחולל בדצמבר 1935, בעקבות פירסום מכתבו של חבר מפלגה בכיר- פָּאבֵל פּוֹסְטִישֵב, בביטאון המפלגה פְּרַאבְדָה, שהציע להציב יולְקוֹת, עצי עַד, למען הילדים, שכן החשיבות של החג היא תרומתו לשמח ילדי ברית-המועצות.ב-1936 השלטונות הסובייטיים התרצו סופית ואישרו את קיום ה"נוֹבִי גוֹד" במתכונתו החילונית והאזרחית. ב-1948 ה-1 בינואר הפך רשמית ליום שבתון.
לנוֹבִי גוֹד הוענק מעמד חשוב ומיוחד בברית-המועצות, כחג הלא-קומוניסטי היחיד בשנה. כל החגים האחרים – יום מהפכה אוקטובר, יום-השנה להולדת לנין, האחד במאי ואחרים- ייצגו את המשטר. גם היהודים, שלא יכלו לחגוג אף חג יהודי באופן פומבי, מצאו בנוֹבִי- גוֹד נחמה והכניסו לתוכו גם ממנהגי חגים יהודיים, כגון: "דמי חנוכה", בדמות מתנות ודמי כיס לילדים.
כעת נזמין את התלמידים להתרשם מסיפורי הנובי-גוד המרתקים שמופיעים באתר. נבקש מכל תלמיד לבחור סיפור אחד מתוך שלל הסיפורים המופיעים באתר, ולהשיב לשאלות הבאות:
לאחר שבחרו באחד הסיפורים והשיבו לשאלות, נחזור למליאה ונאפשר לחלק מהתלמידים לשתף את כולם בהתרשמות שלהם מהסיפור.
כעת, נשאל האם יש מישהו בכיתה שחוגג את הנובי-גוד? במידה וכן, נבקש מהם לשתף את יתר התלמידים במנהגי החג, ובאופן שבו הם חווים אותו. במידה ולא, נבקש מכל תלמיד לאתר מישהו בסביבתו הקרובה (בית הספר, משפחה, חברים) שחוגג את חג הנובי-גוד.
נזמין את התלמידים להתעניין באופן שבו המכרים שלהם מציינים את החג, ונבקש מהם לשתף בתחילת השיעור הבא.
נסיים בברכת סְנוֹבִים גוֹדוֹם! (שנה טובה)
