בתחילת מלכות שלמה נראה אליו ה' בחלום הלילה לאחר שהגיע לגבעון לבמה הגדולה והקריב שם אלף עולות. בחלום הציע ה' לשלמה להעניק לו כל שיבקש. שלמה בחר ב"לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע". בקשתו נענתה, ובנוסף לה קיבל שלמה גם עושר כבוד ואריכות ימים. סיפור זה מצוי במל"א ג' 2 – 15.
בשתי שאלות נדון בהקשר לסיפור חלום שלמה –
1. מדוע ביקש שלמה מאלוהים תכונה שכבר הייתה לו – חכמה?
2. מהי מגמת סיפור החלום בגבעון?
1. למה ביקש שלמה חוכמה שכבר הייתה ברשותו?
שתי ראיות תומכות בקביעה ששלמה נודע בחכמתו עוד לפני המתת שקיבל מאלוהים בגבעון. ראשית, הכתובים עצמם מספרים על כך. בצוואת דוד לבנו הוא אומר–
וְעָשִׂיתָ, כְּחָכְמָתֶךָ; וְלֹא-תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם, שְׁאֹל. …. ט וְעַתָּה, אַל-תְּנַקֵּהוּ, כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה; וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לּוֹ, וְהוֹרַדְתָּ אֶת-שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל. (מל"א ב' 6, 9)
שנית, עצם הקשה לחכמה ולא לעושר או לכבוד מלמדת על חכמה, לא רק משום שעושר וכבוד הובטחו לו כגמול על בחירתו בחכמה, ולא רק משום שמתחילת מלכותו דאגתו נתונה לאיכות השלטון ולא לזוהרו ולתפארתו, אלא גם משום שבעזרת החכמה יוכל להשיג את העושר והכבוד.
שתי תשובות אפשריות –
בחלומו הביע שלמה חוסר ביטחון – "וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא" (מל"א ג' 4) לעיתים גם כשתכונה קיימת באדם היכולת לממשה במלואה מותנית בביטחון כי היא קיימת. החלום מאפשר לשלמה לגלות צד באישיותו שהתקיים בה גם קודם, אך לא זכה להכרה ולפיתוח מצידו. עתה ברור לו כי אלוהים העניק לו חכמה ואמנם יכולתו להשתמש בתכונה זו מועצמת כפי שמסופר במל"א ה' 9 – 13:
וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה, הַרְבֵּה מְאֹד; וְרֹחַב לֵב–כַּחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם. י וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵחָכְמַת כָּל-בְּנֵי-קֶדֶם, וּמִכֹּל, חָכְמַת מִצְרָיִם. יא וַיֶּחְכַּם, מִכָּל-הָאָדָם, מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע, בְּנֵי מָחוֹל; וַיְהִי-שְׁמוֹ בְכָל-הַגּוֹיִם, סָבִיב. יב וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. יג וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר; וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף, וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים. יד וַיָּבֹאוּ, מִכָּל-הָעַמִּים, לִשְׁמֹעַ, אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה–מֵאֵת כָּל-מַלְכֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-חָכְמָתוֹ.
אפשרות נוספת להבין את בקשת שלמה במסגרת מגמת הסיפור להציגו כמלך המבקש חכמה ותבונה לצורך ביצוע משימה מנהיגותית – לטובת העם: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע: כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה" (מל"א ג' 9 ). ההיענות לבקשת שלמה לקבלת תכונה בעלת השפעות ישירות על איכות השלטון עשויה להתבהר גם על רקע ניתוח מגמת סיפור החלום.
2. מגמת הסיפור
אפשר שסיפור החלום בגבעון הינו חלק מתעמולה שנועדה לפאר את המלך ואת חידושיו ולשמש להם לגיטימציה או אטיולוגיה. שלמה חיסל את מתנגדיו (מל"א ב' 36 – 46), הוא העביד את העם במפעלי הבנייה שלו וקמו לו מתנגדים בעיקר מהצפון (מל"א י"א 21, 25, 40). ייתכן שסיפור החלום בגבעון היה חלק מהמאמץ ההסברתי של חצר שלמה. מאמץ כזה עשוי היה להתמקד:
א. בהתמודדות עם נסיבות עלייתו של שלמה לשלטון. אדוניה האח הבכור הוא יורש העצר הטבעי. החלום בגבעון מעניק לשלמה הכרה אלוהית, שכן כך אומר שלמה בחלומו: "וְעַתָּה, יְהוָה אֱלֹהָי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ, תַּחַת דָּוִד אָבִי; וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא".
ב. גם למקום החלום יש תפקיד בתעמולה – גבעון היא עיר מרכזית בבנימין. על שרידי הסיעה השאולית המתנגדת לבית דוד אנו יודעים מסיפור שמעי בן גרא ששלמה הרגו (מל"א ב 8 – 9, 41 – 46) אפשר שמיקום ההתגלות לשלמה דווקא שם מעניק חשיבות לבמה הגדולה של גבעון כאמצעי להשיג דווקא מה"סיעה השאולית" הכרה בתקפותה של ההתגלות שהתרחשה שם. מייד אחר סיפור החלום והתממשות תכונת החכמה בסיפור משפט שלמה נאמר – "וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, מֶלֶךְ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל" (מל"א ד' 1). זאת ועוד סיפור החלום מתחיל במילים – "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם, כִּי-הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה; אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה, עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא. בְּגִבְעוֹן, נִרְאָה יְהוָה אֶל-שְׁלֹמֹה–בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, שְׁאַל מָה אֶתֶּן-לָךְ" (מל"א ג' 4 – 5)– שם המקום 'גבעון' הועמד בראש המשפט למרות שכבר ידוע לקורא; צורה תחבירית זו נועדה אולי להדגיש את המקום.
סיפור חלום שלמה בגבעון מצייר דמות של מלך חכם שתכונתו זו הועצמה בשל היותה מתת מהאל עצמו והמכיל פרטים המאפשרים גם למתנגדי בית דוד להגיע להכרה בתוקף האלוהי של מלכותו.
ביבליוגרפיה – רות פידלר, 'חלומות השוא ידברו?' חלומות התגלות במקרא ומקומם בתולדות האמונה והמסורת בישראל הקדומה, ירושלים תשס"ה, עמ' 243 – 271.
