קטע זה נלמד במסגרת העיסוק בספר מלכים בכיתות הגבוהות של בית-הספר התיכון. עד ללימוד הנושא כבר ברור לתלמידים מה פירוש המושג "היסטוריוגרפיה", ומהו ההבדל בין היסטוריוגרפיה לבין היסטוריה. כמו כן ידוע להם הרצף ההיסטורי עד לירבעם בן נבט. כלומר: שאול, המלך הראשון (שמ"א י' 24); דוד (שמ"ב ה' 5-4); שלמה (מל"א ב' 12); פילוג הממלכה לשתיים: ממלכת ישראל בצפון – שעליה שולט ירבעם בן נבט, מלך שעלה כתוצאה ממרד (מל"א י"א 28-26); וממלכת יהודה בדרום, שבה שולט רחבעם בן שלמה (מל'א י"ב 16, 20).
נציג שלוש שאלות לגבי הקטע שלפנינו:
נעסוק בכל שאלה בנפרד, לפי סדר הופעתן.
1. התיקונים שמבצע ירבעם בן נבט
(רצוי להיעזר בלוח, לרישום הנקודות הבאות):
א. בניית שכם ופנואל. (פס' 25)
ב. בניית שני עגלי זהב והצבתם בבית-אל ובדן (עגל אחד בכל מקום). (פס' 28)
ג. מינוי כוהנים שאינם מבני לוי. (פס' 31)
ד. הזזת חג הסוכות מ-15 בחודש תשרי ל-15 בחודש חשון. (פס' 33-32)
ה. הקרבת קרבנות על המזבח – תפקידו הבלעדי של הכוהן – בידי ירבעם. (פס' 33)
2. הסבר הסיבות לכל אחד מהתיקונים הללו
א. לגבי בניית שכם ופנואל נציג שלוש שאלות:
(1) מדוע זקוק ירבעם לעיר בירה?
(2) מדוע הוא בונה שתי ערי בירה?
(3) מדוע נבחרו דווקא שכם ופנואל?
ירבעם, כמלך בלתי חוקי שעלה כתוצאה ממרד, צריך לבסס את שלטונו בממלכתו החדשה. לשם כך הוא זקוק לעיר בירה שתהווה תחליף לירושלים ותשמש לו מרכז פוליטי וכלכלי. ייתכן שהסיבה לבניית שתי ערי בירה היא גודלה של ממלכת הצפון, שכללה עשרה שבטים, בעוד ממלכת הדרום הייתה קטנה יותר. מציאותן של שתי ערי בירה תאפשר לירבעם שליטה טובה יותר בממלכתו. כדאי לשים לב בהקשר זה למקומן של הערים שכם ופנואל: התבוננות במפה תבהיר לתלמידים את ההיקף הגיאוגרפי של הממלכה הצפונית ואת אפשרויות השליטה בעזרת מיקומן האסטרטגי של שכם ופנואל.
נוסף לכך יש לעמוד על חשיבותן הדתית של שכם ופנואל. בשכם, על-פי סיפורי התורה, עברו הן אברם (בר' "'ב 6) והן יעקב (בר' ל'ג 18), וחשיבותה הפוליטית הייתה ברורה גם לרחבעם מלך יהודה (מל'א ל'ב ו). בפנואל, על-פי מסורת המקרא, נאבק יעקב במלאך ה', ושם שונה שמו לישראל (בר' ל'ב 31). על-פי הסיפור – יעקב הוא זה שנתן למקום את שמו. אלה ההסברים מדוע נבחרו דווקא ערים אלה להיות מרכזי שלטונו של ירבעם.
ב. לגבי בניית עגלי הזהב והצבתם בבית-אל נציב שתי שאלות:
(1) מדוע בחר ירבעם להקים דווקא שני עגלי זהב?
(2) מדוע בחר למקם אותם דווקא בבית-אל ובדן?
עגל זהב זכור לנו, כמובן, מהסיפור בספר שמות ל'ב 4, 10-7. אך לעומת המעשה הנזכר שם, שהוצג כחטא חמור ביותר, הרי כאן ירבעם ואנשי ממלכתו רואים בעגלים דרך כשרה לעבודת ה'. ירבעם מחדש כאן, על-פי גישתו, מסורת עתיקת יומין. שני העגלים מהווים תחליף לשני הכרובים המצויים במקדש ירושלים (מל'א ו' 28-23).
דן ובית-אל ידועות כמרכזים דתיים עתיקים וחשובים. לדן הגיע אברם במרדפו אחרי המלכים הזרים (בר' ל'ד 14), ובבית-אל היו הן אברם (בר' "'ג 3) והן יעקב, שנתן למקום את שמו בעקבות חלום הסולם המפורסם (בר' כ"ח 19). כלומר, ירבעם בוחר אותן כמרכזים פולחניים במקום המקדש בירושלים.
ג. מדוע ממנה ירבעם כוהנים שאינם מבני לוי, ומפר בכך את חוקי התורה (במ' י"ח 1-7)? הכוהנים היו נאמנים, ברובם, לבית דוד ולממלכת יהודה (דה"א כ"ג 2 – כ"ד31). לכן אין זה נבון, מבחינתו של המלך הבלתי חוקי, לאייש בעמדות מפתח אנשים שנאמנותם לו מוטלת בספק. ירבעם מבצע כאן מינויים פוליטיים: אנשי שלומו, התלויים בו מבחינה כלכלית ופוליטית, יבטיחו לו את נאמנותם. כמו כן, מן הסתם היו בעם אנשים שהתמרמרו על השרירותיות, כביכול, בהיות אדם כוהן או לוי. אנשים אלה שאפו להגיע לעמדה החברתית והכלכלית של הכוהנים והלוויים. במנותו כוהנים שאינם מבני לוי נענה ירבעם לצורך הקיים בעם, ובכך רכש לעצמו אהדה ותמיכה ציבורית. כאמור – בתור מלך מורד הדבר חשוב לו ביותר.
ד. הסיבה לשינוי מועד החג: ראשית עלינו להוכיח שמדובר בחג הסוכות. נאמר בטקסט: "כחג אשר ביהודה". החג בה' הידיעה הוא חג הסוכות (מל'א ח' 2, 65; יח' מ"ה 23, 25; דה"ב ז' 10-8). זהו החג החשוב והגדול ביותר, שבו עלו מרבית התושבים לבית המקדש בירושלים. חג זה נמשך שמונה ימים (שבעה ימי שבתון ויום נוסף – עצרת. ראה – וי' ל'ג 34, 39), וכך ניתן היה גם לגרים במרחק לעלות לירושלים. כמו כן זהו חג האסיף,הנחוג "בצאת השנה" החקלאית (שמ' כ"ג 16), כך שהוא מאפשר לחקלאים לעזוב לזמן מה את שדותיהם ולעלות לירושלים. בשל כך בוחר ירבעם להזיז דווקא את מועד החג החשוב הזה. לאנשי הצפון לא ישתלם לעלות לירושלים בחודש תשרי, כשהם יודעים שחודש מאוחר יותר יוכלו לחגוג בקרבת מקום מגוריהם.
מדוע החג מוזז חודש קדימה? בשל תנאי האקלים בצפון, היבול מבשיל מאוחר יותר ולכן גם מועד האסיף מתעכב. כלומר, לאנשי הצפון יהיה נוח יותר לחגוג בחשוון ולא בתשרי.
גם כאן נענה ירבעם לצורכי העם, ורוכש לו בכך אהדה ותמיכה.
ה. מדוע ירבעם מתפקד ככוהן? – מכיוון שמעשהו זה מעלה את מעמדו הדתי בעיני העם ונותן לו כוח פוליטי.
נסכם עתה את מגמותיו של ירבעם בן נבט (רצוי לרשום בקצרה את הדברים על הלוח):
(1) רכישת אהדה ותמיכה בקרב העם;
(2) ניתוק העם בצפון מירושלים ומהמקדש;
(3) איזון עדין ומחושב בין חידושים מהפכניים, הנוגדים את חוקי התורה (תיקונים ג-ה), לבין שמירה על מסורות קדומות וידועות בעם. הפרת איזון זה הייתה עלולה לגרום לסילוק ירבעם מכס המלכות.
תיקונים אלה הוכיחו את עצמם כיעילים, שכן ממלכתו של ירבעם המשיכה להתקיים והוא נשאר על כסאו לפחות עשרים שנה (מל"א ט"ו 9). זהו השיפוט ההיסטורי, הענייני והאובייקטיבי של הדברים. אך נעבור ונראה מה חושב על תיקוני ירבעם הסופר המקראי.
3. דעתו של הסופר המקראי על תיקוני ירבעם בן נבט
אין ספק שהסופר מתנגד נמרצות למעשי ירבעם. אלה ההוכחות לכך (רצוי לרשום על הלוח):
(א) ירבעם מכונה בקטע כולו, חוץ מאשר בפסוק 28, בשמו הפרטי, בעוד רחבעם מכונה בתואר "מלך יהודה" (פס' 27). הסופר שם כינוי נכבד זה לרחבעם אפילו בפיו של ירבעם עצמו (פס' 27-26)! כלומר, גם ירבעם עצמו מכיר בכך שרחבעם הוא המלך החוקי ולא הוא.
(ב) המלה המנחה (מושג שהתלמידים כבר מכירים) בקטע היא עשה (פס' 27, 28, 31 ועוד). כלומר, ירבעם עושה הכול בעצמו ועל דעת עצמו, בלי להתייעץ בשליחי ה' (כוהן או נביא). גם כאן ישנה נימה שלילית לגבי תיקוניו של ירבעם.
(ג) על הצבת עגלי הזהב בדן ובבית-אל אומר הסופר "ויהי הדבר הזה לחטאות" (פס' 30), וזו ביקורת מפורשת.
(ד) את המזבחות בדן ובבית-אל מכנה הסופר "בית במות" (פס' 31). כינוי זה מעיד שבעיניו זו עבודה זרה (ראה מל"ב י"ז 29).
(ה) על החג החדש אומר הסופר: "אשר בדא מלבו', כלומר – המציא (ראה – נח' ו' 8).
לנוכח כל האמור לעיל, אם נשאל מניין הסופר – נראה שהוא יהודאי, ולכן מתנגד למעשי ירבעם הישראלי. כלומר, דעתו הפוליטית משפיעה על אופן השיפוט שלו. הוא אינו אובייקטיבי, אלא מציג את הדברים כפי שהם נראים בעיניו. מסקנותיו, כפי שראינו, שונות לגמרי מהשיפוט שהוצג על-פי פרספקטיבה היסטורית.
הערות דידקטיות לסיכום
את הקטע יקרא המורה, ותוך כדי השיעור ירשום על הלוח מראי מקום בתנ"ך, מושגים, ואת סיכום הדברים בנקודות.
השיעור ייערך בצורה של שאלות ותשובות, כשאת התשובות יתנו התלמידים בעזרת הכוונה מעטה של המורה. במשך השיעור יש להיעזר במפה, כפי שצוין לעיל. לצורך לימוד הקטע נדרשים להערכתנו שני שיעורים.
