קרב שנערך בעיר קרקַר שבסוריה בשנת 853 לפנה"ס בין שלמנאסר השלישי מלך אשור לבין קואליציה של ארצות ממצרים ועד סוריה.
חיפוש בקונקורנציה אחר שם העיר "קרקר" יגלה ששם זה איננו מפיע כלל במקרא (קרקֹֹר שהיא עיר בעבר הירדן המזרחי ומופיעה בהקשר לקרב של גדעון במדיינים איננה העיר קרַקַר שבסוריה). למעשה קרב קרקר איננו מסופר כלל במקרא. נתון זה מעורר שתי שאלות –
א. מניין יודעים על קרב זה.
ב. מה חשיבותו ומדוע הוא משמעותי במסגרת לימודי מקרא.
המונולית מכֻּרְח
על קרב קרקר אנו יודעים מהמונולית מכֻּרְח. מונולית (מונוס ביוונית = אחד, ליתוס = אבן) היא מצבת אבן מעין אנדרטה החצובה באבן אחת שלמה. כֻּרְח הוא שם מקום במעלה החידקל שבו נתגלתה מצבת אבן ענקית (גובה 2.20 מטר) מרהיבה ביופייה ועשירה במידע (כמאה וחמישים שורות מספרות על שש השני הראשונות של שלמנאסר). בכתובת ציור ענק של שלמנאסר כשהוא חובש כובע מלכות וידו הימנית מושטת בתנוחת תפילה אל סמלי האלים האשוריים החקוקים בקצה הימני העליון של המונולית. מצבה זו נמצאת היום במוזיאון הבריטי בלונדון.
אחאב והמונולית מכֻּרְח
אחת הסיבות לפרסומו הרב של המונולית מכֻּרְח היא איזכורו של אחאב מלך ישראל. הוא נזכר ברשימה של 11 מלכי הקואליציה שנלחמו בקרקר כנגד שלמנאסר השלישי. מטרת הקואליציה הייתה לעצור את הכוח האשורי המתעצם. במונולית מכֻּרְח מתפאר שלמנאסר שניצח את צבאות בעלות הברית, אך למרות זאת נראה כי המערכה לא הוכרעה, שכן בשנים שלאחר מכן נאלץ שלמנאסר לשוב לשלושה מסעות עונשין בסוריה. במסעות אלה הצליחה ברית מלכי האזור לעמוד נגד המלך האשורי בהצלחה.
הקטע המזכיר את אחאב במסגרת תיאור קרב קרקר נמצא בשורות 87 – 96:
…יצאתי מאַרְגַנָ והתקרבתי לקרקר. את קרקר עיר מלכותו (של מלך חמת) הרסתי, שילחתי אש בהיכליו. את קרקר עיר מלכותו הרסתי, עקרתי ושרפתי באש. 1200 מרכבות, 1200 פרשים, 20,000 רגלי של הדד-עזר מדמשק, 700 מרכבות, 700 פרשים, 10,000 רגלי של אִרְחֻלַנִ מחמת, 2000 מרכבות, 10,000 רגלי של אחאב הישראלי, 500 חיילים מגבל, 1000 חיילים ממצרים, 10 מרכבות, 10,000 חיילים מעַרְקַת 200 רגלי של מתן-בעל הארוָדי, 200 רגלי של בני אֻסְנֻ, 10,000 רגלי של אדוני-בעל הסיאני, 1000 גמלים של גִנְדִבֻא הערבי??? רגלי של בעשא בן רחוב מהר אמנה…את שנים עשר המלכים האלה הביא לעזרתו. הם עלו נגדי לקרב ומלחמה…למן קרקר עד גלזא הנחלתי להם מפלה ניצחת…כאדד המטרתי עליהם סופה. פיזרתי את גוויותיהם ומילאתי את פני המישור בחילותיהם הנפוצים.
אחאב נמצא שלישי ברשימת האויבים אותם מונה שלמנאסר בצד כמות החיילים והמרכבות שעמדו לרשות כל אחד מהמלכים האויבים. לאחאב 2000 מרכבות. זהו מספר כה גבוה שהיסטוריונים מודרנים מטילים ספק בנכונות התיאור המספרי, והציעו את המספר 200. ובכל זאת, גם אם נפלה טעות ברישום, הרי עדיין מדובר בכמות מכובדת יחסית לרוב השותפות האחרות, ומכאן נובע במקומו המרכזי של אחאב כאחד ממנהיגי הברית נגד שלמנאסר.
המונולית מכרח הוא דוגמה לדרכו המיוחדת של ההיסטוריוגרף המקראי במסירת מגמותיו והשקפתו. ניתן ללמוד זאת מהאופן שבו מתואר אחאב מלך ישראל במקרא לעומת הדמות המצטיירת מהכתובת.
לעומת הדיווח החוץ-מקראי המצוי במונולית, אחאב נתפס בעיני מחבר ספר מלכים כמלך החוטא הגדול מבין מלכי ישראל (מלכים א ט"ז 33). הקריטריונים להערכת מלכותו הנם ברורים ביותר; מלכות אחאב נשפטת על-פי מידת נאמנותו לפולחן ה'. אחאב הוא מלך חוטא משום שדבק בפולחן הבעל. שאר פועליו בתחום הצבאי והמדיני אינם מעניינים כלל את מחבר ספר מלכים כאשר הוא מבקש להעריך אחאב כמלך. הוא מקדיש פרק שלם לסיפור גזילת כרם נבות ורציחתו כחלק מתיאור מלכותו של אחאב אך איננו מזכיר כלל את קרב קרקר.
אחאב מלך בישראל 22 שנה (מלכים א ט"ז 29), ומ"המונולית מכורח" אנו למדים כי מבחינה מדינית וצבאית הוא נחל הצלחות לא מבוטלות: הוא עמד בראש הכוח הצבאי השלישי בגודלו בקואליציה שארגן מלך חמת נגד שלמנאסר השלישי בקרב קרקר. כל גדולתו והישגיו הצבאיים של אחאב לא באים לידי ביטוי במקרא – מחבר ספר מלכים מתרכז בפן מצומצם למדי בפועלו של אחאב, הפן שהוא חשב לחשוב ומכריע – היחס של המלך לה' אלוהי ישראל ולעבודת ה'.
