/ ראשית - מיזם התנ"ך

מיהו אבשלום
אבשלום הוא בנו השלישי של דוד הוא נולד בעת שכבר התקבל דוד כמלך על שבט יהודה ומלך בחברון אך עדיין נלחם בשרידי בית שאול וטרם הוכר כמלך על כלל ישראל. נראה כי מלך גשור היה הראשון להכיר בדוד כמלך הראוי להתחתן עם ביתו מעכה. מנישואים אלה נולד אבשלום.

א וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה, אֲרֻכָּה, בֵּין בֵּית שָׁאוּל, וּבֵין בֵּית דָּוִד; וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק, וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים. {ס} ב וילדו (וַיִּוָּלְדוּ) לְדָוִד בָּנִים, בְּחֶבְרוֹן; וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן, לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת. ג וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב, לאביגל (לַאֲבִיגַיִל) אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי; וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן-מַעֲכָה, בַּת-תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר. ד וְהָרְבִיעִי, אֲדֹנִיָּה בֶן-חַגִּית; וְהַחֲמִישִׁי, שְׁפַטְיָה בֶן-אֲבִיטָל. ה וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם, לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד; אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד, בְּחֶבְרוֹן…

אבשלום ידוע בעיקר בשל המרד שהנהיג כנגד דוד. במרד זה הצליח לגרום לבריחת דוד ואנשיו מירושלים לעבר הירדן, אבשלום עצמו נכנס לעיר והנהיג ממנה את צבאו במשך זמן מה. סופו של המרד במלחמה בין צבא אבשלום לאנשי דוד ביער אפרים שבעבר הירדן המזרחי והריגתו של אבשלום.
שתי שאלות מרכזיות מעורר סיפור המרד –
א. כיצד ניתן להסביר מרידת בן נגד אביו.
ב. כיצד ניתן להסביר שמוקד המרד ותחילתו בחברון – בירת שבט יהודה שבטו של דוד.

מרידת בן כנגד אביו
אפשר שמרד אבשלום נובע מצרוף מורכב של שני מניעים – האחד שאיפתו למלוך והשני כעסו על אביו שלא הגיב כהלכה אל בנו הבכור אמנון ולא הענישו על אונס תמר. תמר הייתה אחותם של אמנון ואבשלום מצד האב ואחות לאבשלום גם מצד האם. סיפור אונס תמר בידי אמנון מסופר בשמו"ב י"ג. בהעדר תגובה לאמנון מצד דוד, אבשלום תפס את מקומו של אביו כמענישו של אמנון.
וכך מתואר סוף מעשה אמנון בתמר בשמו"ב י"ג –

וַתֵּשֶׁב תָּמָר וְשֹׁמֵמָה, בֵּית אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ. כא וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד–שָׁמַע, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּחַר לוֹ, מְאֹד. כב וְלֹא-דִבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם-אַמְנוֹן, לְמֵרָע וְעַד-טוֹב: כִּי-שָׂנֵא אַבְשָׁלוֹם, אֶת-אַמְנוֹן, עַל-דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה, אֵת תָּמָר אֲחֹתוֹ.

לאחר אונס אמנון את תמר לא דיבר אבשלום עם אמנון מטוב עד רע שנתיים וחיכה לשעת כושר. זו נקרתה לו כאשר אמנון הזמין את כל בני המלך לחגיגות הגז באחוזתו שבהר אפרים. בנצלו את אוירת המשתה הרג אבשלום בעזרת נעריו את אחיו הבכור. וודאי גם מעשה זה נבע הן מהרצון לנקום את חרפת האונס הן בשל הרצון להתקדם למעמד יורש העצר.
מחשש לענישתו בעקבות מעשה הריגת אמנון ברח אבשלום אל סבו לגשור ונשאר שם שלוש שנים. יואב אולי בתמיכת רוב העם שרצה בחזרתו של יורש העצר הפופולרי השתדל אצל דוד להחזירו לירושלים, אולם כשהסכים דוד שישוב לא הסכים לראותו במשך שנתיים עד שהפיוס הושלם. עם חזרתו מגשור החל אבשלום להכין בסתר מרד נגד אביו. האם רצה לזרז את המלכתו? האם חשב שאביו שגילה אזלת יד ולא הגיב על מעשהו של אמנון איננו ראוי למלוך? או אולי שני ההסברים הם שהניעו את אבשלום.

מוקד המרד – בחברון
מוקד המרד של אבשלום בדוד היה בחברון – שם אסף את האנשים שהיו לצידו ומשם עלה עִם עַם רב על ירושלים. תמוה כי דווקא מבירת יהודה שבטו של דוד פרץ המרד. אחת התשובות האפשריות לכך היא המהפכה שביצע דוד במשטר המלוכה שהקים – לא עוד חברה שבטית בה המנהיגות היא בידי המשפחות בתי האב וזקני השבט, אלא ממסד מלכותי לאומי בעלי המשרות הבכירות בו הם אנשי מקצוע. על מנת לקיים את ממלכתו בעזרת אנשי מקצוע מינה דוד אנשים לאו דווקא מהמנהיגות השבטית המסורתית, אלא פעמים רבות מקרב הזרים שישבו בירושלים ובארץ – כך יחידת הצבא "הכרתי והפלתי", קצינים בכירים כאתי הגתי, אוריה החיתי ועוד שרים זרים המכהנים בחצרו של דוד. שינוי זה של פני החברה הישראלית – מחברה שבטית מסורתית למשטר מלוכני – עורר התנגדות שכן החברה הישראלית לא הייתה בשלה למעבר כה מהיר. אבשלום ניצל כנראה התנגדות זו וליבה אותה.

דמותו של אבשלום והסיבה לכישלון המרד
המקרא מצייר את אבשלום כאיש ראוותן המושך את העם בעזרת הנהגת פאר חנופה והבטחות שונות

כה וּכְאַבְשָׁלוֹם, לֹא-הָיָה אִישׁ-יָפֶה בְּכָל-יִשְׂרָאֵל–לְהַלֵּל מְאֹד: מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ, לֹא-הָיָה בוֹ מוּם. כו וּבְגַלְּחוֹ, אֶת-רֹאשׁוֹ, וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ, כִּי-כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ; וְשָׁקַל אֶת-שְׂעַר רֹאשׁוֹ, מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ.

וַיְהִי, מֵאַחֲרֵי כֵן, וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם, מֶרְכָּבָה וְסֻסִים; וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, רָצִים לְפָנָיו. ב וְהִשְׁכִּים, אַבְשָׁלוֹם, וְעָמַד, עַל-יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר; וַיְהִי כָּל-הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה-לּוֹ-רִיב לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט, וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵי-מִזֶּה עִיר אַתָּה, וַיֹּאמֶר, מֵאַחַד שִׁבְטֵי-יִשְׂרָאֵל עַבְדֶּךָ. ג וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם, רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים; וְשֹׁמֵעַ אֵין-לְךָ, מֵאֵת הַמֶּלֶךְ. ד וַיֹּאמֶר, אַבְשָׁלוֹם, מִי-יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט, בָּאָרֶץ; וְעָלַי, יָבוֹא כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה-לּוֹ-רִיב וּמִשְׁפָּט–וְהִצְדַּקְתִּיו. ה וְהָיָה, בִּקְרָב-אִישׁ, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת, לוֹ; וְשָׁלַח אֶת-יָדוֹ וְהֶחֱזִיק לוֹ, וְנָשַׁק לוֹ. ו וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה, לְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט, אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַיְגַנֵּב, אַבְשָׁלוֹם, אֶת-לֵב, אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.

הצורך של אבשלום בהפגנת כוחו ויופיו והנרקיסיסטיות שלו הם שהכשילו אותו במרד שיזם והוציא לפועל.
דבר זה בא לידי ביטוי בשני סיפורים –
סיפור הפרת עצתו של אחיתופל
וסיפור מותו של אבשלום.

הפרת עצתו של אחיתופל
אל מרד אבשלום הצטרף יועצו החכם של דוד – אחיתופל. עצתו הראשונה של יועץ זה לאבשלום התקיימה, העצה היא –

בּוֹא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נִבְאַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ:" ואכן עצה זו מתקבלת מייד – "וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל עַל הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל:

עצתו של אחיתופל לאבשלום לשכב עם פילגשי אביו שנותרו בירושלים, הייתה למעשה התגשמות של עונש אלוהי שהוטל על דוד בעקבות מעשהו בבת שבע ובאוריה. בתוכחת נתן הנביא הוא אומר למלך – בשמו"ב י"ב 11 – 12:

כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת: כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ:

את עצתו השנייה של אחיתופל שהייתה מסוכנת וקטלנית עבור דוד הפר סוכן כפול – חושי הארכי. איש זה – רעה המלך – החליט בעצה אחת עם דוד כי יישאר בירושלים, ימתין לצבא אבשלום ויעמיד פנים כי עבר לצידו של הבן המורד. אבשלום, לאחר ששכב עם פילגשי דוד, שואל בעצת אחיתופל כיצד להמשיל לנהל את המרד כנגד דוד. עצתו של אחיתופל הייתה חכמה ויכולה הייתה להסב נזק כבד והרה גורל לדוד – הוא הציע כי הוא עצמו ירדוף מייד בראש כוח לא גדול אחר דוד התשוש, ישיג אותו ויהרוג אותו בלבד. למרבית המזל נשאל גם חושי ועצתו הייתה להתעכב בירושלים לאסוף כוח רב ורק אז לצאת לקרב כנגד דוד. עצתו זו התקבלה ע"י אבשלום וכך התאפשר לדוד ולצבאו להתאושש מהבריחה החפוזה מירושלים ולהתארגן לקראת העימות עם המורדים.
מדוע דחה אבשלום את העצה הטובה וקיבל את העצה המזיקה? חלק מהתשובה נעוצה באופיו הראוותני של אבשלום ובצורך שלו להיות במרכז תשומת הלב. כזכור עצתו החכמה והיעילה של אחיתופל התבססה על יציאתו שלו עצמו עם כוח קטן להרוג את דוד. חושי בנאום מלא הגזמות ודימויים המעצימים את הסיפורים על גברותו של דוד מציע כי ייאסף צבא עצום של אנשים מישראל וכי אבשלום ינהיגם ובראשם ינחיל תבוסה עצומה לצבא דוד. עצה זו היא הלוכדת את ליבו של אבשלום הרואה עצמו כגיבור המרכזי.

סיפור מותו של אבשלום
אבשלום תאב הכוח מת חסר אונים. סיפור מותו קשור ליופיו ולשער ראשו הארוך והכבד. שער זה – ביטוי ליופיו – הוא שהכשיל אותו. ברכבו על פרדתו ביער אפרים במהלך הקרב עם צבא דוד, עברה הפרדה תחת עץ האלה ושערו של אבשלום נכרך סביב אחד הענפים. הוא נשאר תלוי בשערו כשהפרדה המשיכה ללכת. כך תלוי בין שמים וארץ מצאו יואב והרגו עם עשרה נערים נוספים שתקעו בליבו מקלות והיכוהו.
את סיפור מותו של הבן המורד חותמת זעקת השבר של דוד המתאבל על מותו בדברי קינה מן הידועים מהמקרא –

וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַל עַל-עֲלִיַּת הַשַּׁעַר–וַיֵּבְךְּ; וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ, בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם, מִי-יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ, אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי

מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה- 19. הציור מתאר את המסופר בשמואל ב' י"ח. אבשלום נראה בצד ימין של התמונה, תלוי בשערו בעץ האלה. בצד שמאל של התמונה נראים יואב ואנשיו הקרבים אליו כדי להורגו. "ויחזק ראשו באלה, ויתן בין השמים ובין הארץ" (שמאול ב' יח, ט).

יד אבשלום

מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה- 19. הציור מתאר את המסופר בשמואל א' י"ט. כאשר נודע לדוד על מות אבשלום בנו המורד, הוא מתאבל ואומר: "וירגז המלך, ויעל על עלית השער, ויבך" (שמואל ב' י"ט א').