/ תוכנית בארי

הקזינו באילת – בעד ונגד

בשבועות האחרונים עולה יוזמה להקמה של בתי קזינו באילת. בשיעור זה נתמקד בדילמה המוסרית שבבסיס ההתלבטות. | כתב: איתן כהן

פתיח: המשחק בקוביה

בפתח השיעור נקרא את השורות הפותחות של הפיוט "המשחק בקוביא"
( לחצו כאן לפיוט המלא , וכאן לביצוע של מאיר בנאי ) ונבקש מהתלמידים לתאר את יחסם להימורים, ולחשוב על התוצאות ההרסניות שבפעילות זו, שעלולה לגרור איבוד ממון, הרס משפחות, פשיעה, ועוד.

הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא / מַכָּתוֹ טְרִיָּה
וְאַחֲרִיתוֹ שְׁאִיָּה / יְקֻלַּל בַּשְּׁעָרִים
יְפַזֵּר מָמוֹנוֹ / וְיוֹסִיף עֲוֹנוֹ
גַּם מוֹרֵד בְּקוֹנוֹ / בִּשְׁבוּעוֹת שְׁקָרִים
יַחְשׁוֹב כִּי יַרְוִיחַ / וּלְעוֹלָם לֹא יַצְלִיחַ
וּבְיָמָיו לֹא יַפְרִיחַ / כִּי אַחֲרִיתוֹ מְרוֹרִים

מבוא: "לקזינו באילת יש פוטנציאל אדיר"

בשבועות האחרונים נשמעים קולות בממשלה שקוראים להקמה של בתי קזינו באילת, ובראשם שר התיירות יריב לוין .

רעיון זה איננו חדש, והוא עולה מפעם לפעם בעיקר לנוכח מצבה הכלכלי הקשה של העיר אילת, שסובלת מירידה בהכנסות מתיירות וזקוקה להשקעות ולפיתוח תשתיות ומרכזי תעסוקה חדשים. ראש העיר, מאיר יצחק הלוי, הביע תמיכה ברעיון זה , וטוען כי 70% מתושבי העיר הביעו תמיכה בהקמת קזינו, בסקרים שנערכו.

מנגד, רבים מחברי הכנסת מתנגדים למהלך, מטעמים שונים. בשיעור זה נתמקד בדילמה המוסרית שבבסיס ההתלבטות.

לחצו כאן לדיווח חדשותי באתר נענע10  (וידאו)

נימוקים בעד ונגד הקמת הקזינו

כדי לקבל החלטה מושכלת בנוגע לשאלה האם הקמת הקזינו באילת היא מעשה ראוי ומוסרי, נבקש מהתלמידים לערוך רשימה של יתרונות וחסרונות שעשויות להיות למהלך כזה. לאחר שנאסוף את הטענות בעד ונגד ההחלטה, ניווכח לדעת שמדובר בדילמה מורכבת, שלכל הכרעה שלה יהיו רווחים ומחירים בתחום הכלכלי והחברתי. בין היתר, ניתן להיעזר בטבלה שריכז מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדו"ח מיוחד שנכתב בשנת 2008 , שמרכז את מרבית הטיעונים לכאן ולכאן (עמוד 16 בדו"ח מרכז את הטיעונים בטבלה מסודרת וקריאה).

לאחר שנאסוף את הנימוקים לכאן ולכאן, נוכל לקרוא מדבריו של פרופ' ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שניסח היטב את הבעייתיות והמורכבות שבדילמה המוסרית והכלכלית הזו בדיון שהתקיים בשנת 2003

יש כאן התנגשות קלאסית בין שיקולים מוסריים ובין שיקולים כלכליים… בין ערכים, מה שאנחנו מאמינים בו, לבין צרכים, כסף, כלכלה. מה שאנחנו זקוקים לו כדי שהערכים יוכלו להתקיים אצל בני אדם. בלי כלכלה – זה לא אפשרי.
אז אי אפשר להציג את הטיעונים רק מנקודת ראייה אחת, כי העניין מורכב…אנחנו מקבלים בכל יום החלטות ערכיות שהמחיר שלהן הוא אפילו מוות, לא רק נזק לכלכלה. וזה עניין של יום יום. כך, למשל, בוועדה שקובעת את סל התרופות, זה מה שהם עושים כל הזמן. מחליטים כמה כסף יעלה כדי להרוג בני אדם או להחיות אותם. והשיקולים הם ערכים מול כסף במובן הכי חד. כאשר אנחנו מחליטים שנסיעה בכביש היא 100 קמ"ש ולא 60 קמ"ש, אנחנו יודעים שזה יעלה בכך וכך קרבנות, ואנחנו מחליטים שיעילות כלכלית צריכה לגרום לכך שאנשים יגיעו יותר מהר למקום העבודה…
הדבר הבסיסי ביהדות, ובעיני בסיסי להערכה של מדינה יהודית ודמוקרטית… [הוא ש] הספירה הציבורית היא אחריות שלנו. היא לא דבר שכל אדם בא אליו עם מה שיש לו, היא איננה ניטרלית; הספירה הציבורית היא מקום שבו היהדות אמורה לבוא לידי ביטוי…ולכן בעיני ראוי להסס לפני שמכניסים לספר החוקים הישראלי דבר שהוא בבירור אנטי-ערכי, ונוגע לרשות הרבים שלנו.

דיון וסיכום

כעת, נבקש מהתלמידים להביע עמדה בדיון במליאה, ולאחר מכן נוכל לערוך הצבעה כיתתית בשאלה האם ראוי להקים קזינו באילת, בהתחשב במחירים וברווחים האפשריים של מהלך מסוג זה?

לקראת ההצבעה יתחלקו התלמידים לקבוצות, בהתאם לעמדותיהם, ויחשבו על סלוגנים ופוסטרים התומכים או מתנגדים ליוזמה.

חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics