נושא השיעור שלפניכם: השמיטה כמודל של צדק חברתי. בשיעור זה נעיין ביוזמות שונות לכינון צדק חברתי. נעשה זאת תוך ניסיון להבין את התפיסות החברתיות והכלכליות שהשפיעו על יוזמות אלה, במטרה לבחון אותן בראי השמיטה וערכיה.
פעילות הפתיחה עוסקת במצב בישראל היום ומתמקדת במחאה החברתית של קיץ 2011. הפעילות כוללת צפייה בקליפ, שאלות לדיון ורקע מושגי. המטרה בפעילות זו לבחון מה משמעות השאיפה והקריאה ל'צדק חברתי' בחברה שלנו ולהכיר את עמדת התלמידים כלפי מושג זה.
לאחר הפתיחה נלמד את דף המקורות. בתחילת דף הלימוד, מוצג סיפור הקמתו של 'המשביר' כמודל של צדק חברתי. בעקבות לימוד זה, נציג בפני התלמידים את המושגים 'סוציאליזם' ו'קפיטליזם', ודרכם נבחן את הצדק החברתי גם בסיפור 'המשביר' ובעיקר במודל של שנת השמיטה. נבקש לשקף לתלמידים את מורכבות המשימה להשגת 'צדק חברתי', ואת חשיבות האיזון בין התיאוריות הכלכליות והחברתיות השונות על מנת לתת מענה צודק לכלל החברה.
בפעילות המסכמת נכיר לתלמידים את היוזמה הכלכלית שזיכתה את מקימה בפרס נובל לשלום: "בנק גראמין". יוזמה זו היא בבחינת "מעשים סוציאליסטיים בעולם קפיטליסטי". דרכה נוכל לחזק בפני התלמידים את חוכמת השילוב בין קפיטליזם לסוציאליזם, ואת העוצמה והיכולת שיש לפתרונות פשוטים יחסית, לתת מענה לעניים בעולם המורכב שלנו היום.
לצורך הכנה להוראת יחידה זו, מומלץ לקרוא את המבוא העיוני שלהלן:
בספרו "תיאוריה של צדק", שיצא לאור בשנת 1971, התמודד ג'ון רולס עם שאלה יסודית והיא "מהי תפיסת הצדק המוסרית ביותר עבור חברה דמוקרטית?"
רולס טען שכדי להחליט על חלוקה צודקת של משאבים ועל מודל של צדק חברתי, צריכים מקבלי ההחלטות, להימצא במצב של 'מסך הבערות'. רולס תיאר מצב היפותטי שבו המתדיינים מצויים מאחורי "מסך של בערות", המסתיר מהם את מעמדם בחברה, וכדבריו:
איש אינו יודע מה מקומו בחברה, מה מיקומו המעמדי או הסטטוס החברתי שלו […] מה העלה בגורלו בחלוקת הנכסים הטבעיים והיכולות הטבעיות, מה שכלו, מה כוחו וכדומה.
רק לאחר שיסתיים הדיון, ויוסכמו כללי הבסיס שעל כנם תיכון הקהילה הפוליטית, יוסר "מסך הבערות", והמתדיינים יוכלו לדעת מהו מצבם בעולם האמיתי, והאם קבלת הכללים שיפרה את מצבם או הרעה אותו.
מכיוון שאינם יודעים את מצבם בעולם האמיתי, אלא רק בעולם המלאכותי שמאחורי 'מסך הבערות', אין מתדיינים אלו יכולים להפעיל שיקול דעת מגזרי או פרטני. כל אחד מהם דואג, כמובן, למניע האישי שלו, והוא זהיר מאוד שלא להיחשף לסיכון. כך, למשל, אם יגיעו המתדיינים למסקנה שהחברה האידאלית היא חברה שכוללת עבדים, ברור שחלק מהם יהיו לעבדים כשיורם "המסך", ולכן סביר להניח שיתרחקו מהכרעה שעלולה להביא עליהם עבדות. על פי רולס, אדם רציונלי ואוטונומי הפועל מתוך שיקול של אינטרס עצמי, יבחר באופציה שהנזק שלה הוא הקטן ביותר, גם אם יש סיכוי לרווח גדול אם יבחר באופציה אחרת.
לפי זה, על מנת לכונן את הצדק, יש לנהוג בשוויון הזדמנויות הוגן לכולם. מצב של אי-שוויון חברתי וכלכלי יכול להתרחש רק אם אי-השוויון נוטה לטובתם של אלה בחברה שמצבם הוא הגרוע ביותר.
לעיתים, הדרך לשוויון חברתי אינה בחלוקה שווה של המשאבים בין כולם, אלא דווקא באמצעות אפליה מתקנת המעניקה לחלשים עדיפות [זמנית] על פני האחרים.
בתורה יש מנגנונים שונים לעזרה לעני ולמענה לקשייו. שנת השמיטה היא פתרון המבקש לתת מענה כולל ומערכתי לעוני, תוך סנכרון המערכת החברתית אחת לשבע שנים.
במודל השמיטה יש חלוקה של חיי החברה למחזורים של שבע שנים. במהלך שש השנים הראשונות, נוהג כל אדם לעמול לפרנסתו ולעשות לביתו, תוך הקפדה קבועה על מתנות לעניים שנזכרות בויקרא יט: לקט, פאה ושכחה.
בשנה השביעית משתנים כללי המשחק. חל איסור על עבודת האדמה, וכל התבואה שגדלה מאליה מוגדרת כהפקר – כלומר אינה בבעלות פרטית, והיא מותרת לכול, וכל הקודם זוכה בה.
כך גם לגבי חובות כספיים בין אדם לחברו. שש שנים אמור להתקיים מצב תקין בו מלווים בעלי האמצעים לנזקקים בחברה ואילו בשנה השביעית, מצווים המלווים לשמוט את חובם ללווים ולאפשר להם התאוששות כלכלית.
חוקי השמיטה המופיעים בתורה נוצרו בהקשר חיים של חברה המקיימת אורח חיים דתי ואמוני, שרובה ככולה התפרנסה ונסמכה על עבודת האדמה. לחוקים אלה ולצו המוסרי שלהם היה תוקף בהיותם חוקים שהאדם מצווה עליהם על ידי האל.
אך מה התוקף והמשמעות שיש למודל הצדק החברתי כפי שמצוות השמיטה מעלה, בחברה היהודית-ישראלית, בעולם רב הזהויות, האמונות ותפיסות העולם? כיצד ניתן להעניק לשמיטה משמעות וחיוב מוסרי בעידן שבו רובנו איננו חקלאים ואיננו מתפרנסים מעבודת האדמה?
מצוות השמיטה מציבה אידיאל שבמהותו מבטא יסודות חברתיים והומניים, תוך מתן דגש להתמודדות עם מצוקות העניים ובעיית חוסר השוויון הכלכלי-חברתי. ביחידה זו נרחיב על הקשר שבין רעיון השמיטה והשאיפה ליצירת חברה צודקת ושוויונית.
צפו בקליפ הבא, שנוצר בהשראת המחאה החברתית של קיץ 2011, ורשמו בזמן הצפייה כמה שיותר סיסמאות – גם של המפגינים וגם של יוצרי הקליפ.
מומלץ להעלות על הלוח את הסיסמאות. לאחר הצפייה בקליפ ערכו דיון סביב השאלות הבאות:
דף הלימוד – שמיטה וצדק חברתי
לחצו כאן לדף הלימוד
לפניכם דוגמה ליוזמה של צדק חברתי במאה ה-21 – "הבנק של יונוס".
קראו את תיאור היוזמה מתוך כתבה באתר "הארץ" 15.10.2006
שאלות מנחות לקריאה:
"מיקרו-אשראי" הוא כינוי להלוואות קטנות הניתנות לאנשים קשי יום, שלא היו זוכים לאשראי מבנק מסחרי. בשנה שעברה קיבלו יותר מ-100 מיליון בני אדם הלוואות קטנות ב-130 מדינות. הבנק "גרמין" שהקים מוחמד יונוס נותן הלוואות לקבוצת בני אדם בכל פעם. ההלוואה המשותפת מבטיחה שהכסף יוחזר משום שהלווים מסייעים זה לזה.
"אסור שיהיה עוני בשום מקום בעולם" – כך אמר אתמול הכלכלן הבנגלדשי מוחמד יונוס, שזכה שלשום בפרס נובל לשלום על בנק שייסד לפני 30 שנה. הבנק, "גרמין" שמו, מעניק הלוואות קטנות למיליוני עניים שלא היו מקבלים אותן בשום בנק מסחרי: אלמנות ונשים נטושות, פועלים ללא חלקת אדמה ונהגי ריקשות, מטאטאי רחובות וקבצנים. מזה שנים רבות פועל חתן פרס נובל על פי ההנחה כי גם לעניים ביותר יש דחף ויצירתיות לבנות עסקים קטנים.
ועדת פרס נובל שיבחה את יונס, בן 66, יחד עם בנק "גרמין", על הענקת ההלוואות, או בכינוין "מיקרו-אשראי", שהפכו לפתרון מעשי למאבק בעוני באזורים החקלאיים של בנגלדש, ועל מתן השראה לפרויקטים דומים נוספים ברחבי העולם. "שיטת המיקרו-אשראי הוכחה כאמצעי משמעותי לשחרור, בחברות בהן נשים חייבות להילחם בתנאים דכאניים", הודיעה הוועדה בהכרזה על הענקת הפרס ליונוס.
ב-1974, לאחר שלמד כלכלה בארצות הברית, יונוס מצא את עצמו מלמד כלכלה באוניברסיטת צ'יטגונג בארצו. ואז פרץ רעב בבנגלדש. "החלטתי שאני חייב לעשות משהו", אמר שלשום. הוא התחיל לעבוד בכפרים הסמוכים לאוניברסיטה, וניסה לשכנע בנקים להעניק הלוואות לעניים חסרי רכוש, שהיו תלויים במלווים מקומיים. הבנקים הסכימו לתת הלוואה רק בתנאי שיונס עצמו יחתום עליה.
בשיחת טלפון מדאקה נזכר שלשום יונוס ביום ההוא ב-1976, כשפתח את ארנקו האישי כדי לתת את ההלוואה הראשונה שלו, בסך 27 דולר, ל-42 תושבי ג'וברה, כפר סמוך לצ'יטגונג, שם הרצה, באופן אירוני, על "תיאוריות אלגנטיות בכלכלה". הכפריים השקיעו את הכסף והחזירו את ההלוואה במלואה, אף על פי שלא חתמו על שום מסמך המחייב אותם לעשות כן. יונס נזכר עוד שחשב לעצמו באותו יום: "אם אתה יכול להפוך כל כך הרבה בני אדם למאושרים עם כמות קטנה כל כך של כסף, למה שלא תעשה את זה בתכיפות גדולה יותר?"
קראו את האימרה הבאה והשיבו לשאלות שבעקבותיה:
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
אֲפִילוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,
רוֹאִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם,
שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב
ביאור
אפילו עניים שבישראל = גם בני ישראל שמעמדם נחות והם עניים.
רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם = יש להתייחס אליהם כאילו הם אנשים חופשיים.[מכובדים] שהפכו לעניים.
שהם בני אברהם יצחק ויעקב = שכן כל בני ישראל נחשבים בעלי מעמד גבוה מכיוון שהם בניהם של אברהם, יצחק ויעקב.
לדעת רבי עקיבא, אסור לתת למצב הכלכלי של האדם לגרום לחברה להתייחס אליו בפחיתות כבוד.
משימה בקבוצות:
בדומה לרעיון השמיטה, גם היוזמה של בנק גרמין מנסה ליצור צדק חברתי. וזאת דרך איזון בין עקרונות של שוויון ודאגה לעני, בתוך חברה שבה כל אדם אחראי על פרנסתו והצלחתו הכלכלית.
בשיעור זה הכרתם שלוש התמודדויות שונות עם פערים בחברה והרצון לאזנם ולהגיע למודל של צדק חברתי: השמיטה בתורה, הקמת "המשביר" ובנק "גרמין". כעת ההזדמנות שלכם להציע מודל לצדק חברתי, שיתן מענה לפערים חברתיים היום בישראל.
הכינו תכנית או הצעה ליישום רעיון השמיטה: "כי לא יהיה בך אביון" במדינת ישראל של היום.
חשבו באילו תחומי עבודה תוכלו ליישם רעיון זה.
מי הם האביונים שלהם תרצו לעזור?
את התכנית שהכנתם העלו במצגת, בכרזה או בכל דרך חזותית שמתאימה לכם, והציגו בפני הכיתה.
